איך מכינים שופר ? סדנת שופר לילדים - רוצים לראות? צפו ותהנו Shofar for kids - How to make a shofar скачать в хорошем качестве

איך מכינים שופר ? סדנת שופר לילדים - רוצים לראות? צפו ותהנו Shofar for kids - How to make a shofar

איך מכינים שופר ? סדנת שופר לילדים - רוצים לראות . Shofar for kids - How to make a shofar סדנת שופר לילדים - רוצים לראות איך מכינים שופר? הצטרפו אלינו רוצים לראות עוד תוכן איכותי לילדים הירשמו לערוץ אלף https://shatef.herokuapp.com/sh/youtube How to make a shofar for kids #תשרי_לילדים #סרטים_לילדים_דתיים #אלול_לילדים #המלךבשדה #המלך_בשדה #חבד #סרטיםחרדים #סרטים_חרדים #אלול #חודשאלול #חודש_אלול #תשרילילדים תקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מן התורה, לתקוע בשופר ביום ראש השנה. יום זה מכונה בתורה "יום תרועה" ו"זכרון תרועה", וחז"ל למדו מכך שיש מצווה להריע בשופר בראש השנה. בראש השנה תוקעים בסך הכל מאה קולות הכוללים "תקיעה", "שברים" ו"תרועה" בסדרים שונים. כיום נהוג לתקוע בשופר גם בחודש אלול. השופר ומצוות התקיעה בו הינו ענין עיקרי בעבודת ראש השנה, ובמיוחד לפי תורת החסידות. החסידות מבארת כי מעלת תקיעת שופר הוא הקול הפשוט, ללא גוונים מיוחדים ומקצועיים שאפשר למצא בכלי נגינה אחרים. בכך מתבטא קולו הפשוט של כל יהודי, הבוקע מפנימיות ליבו ופונה לקדוש ברוך הוא כבן לאביו בצעקה פנימית שלמעלה מדיבור: "אבא הצילני". תקיעה זו פועלת את המלכתו של הקדוש ברוך הוא מחדש למלך ובנין ספירת המלכות האלוקית, וכך פועלת את חידוש החיות האלוקית לקיום העולם בשנה הבאה. שופר מצוות עשה מן התורה לתקוע בשופר ביום ראש השנה. הקולות חז"ל קבעו שתקיעת שופר בראש השנה דומה לתקיעה של שנת היובל, ומכך שהמונח "תרועה" מופיע בהקשר של ראש השנה והיובל שלוש פעמים, נלמד שיש להריע שלוש פעמים. כמו כן, מהפסוק "והעברת שופר תרועה . . תעבירו שופר בכל ארצכם", למדו חז"ל שיש לתקוע בשופר תקיעה פשוטה לפני ואחרי כל תרועה. בהתאם לכך, המצווה מהתורה כוללת תשעה קולות: שלוש תרועות ושש תקיעות. חכמים הסתפקו מהי ה"תרועה" האמורה בתורה: האם היא הקול המכונה "שברים", "תרועה" או שניהם בזה אחר זה (שברים-תרועה): שברים - שלושה קולות קצרים. מכונה בתלמוד גם גניחות. תרועה - מספר רב של קולות קצרים ביותר. מכונה בתלמוד גם יבבות. שברים-תרועה - גניחות ואחריהן יבבות. כדי לצאת ידי השיטות השונות, קבעו חכמים לתקוע שלוש פעמים כל אחת מאפשרויות התרועה המקראית, כאשר לפני כל אחת מהן ואחריה תוקעים תקיעה - קול ארוך וממושך. בסך הכול תוקעים 30 קולות (18 תקיעות, 6 שברים, 6 תרועות). קולות אלו נשמעים באחד משלושת הרצפים הבאים: סדר תשר"ת (או קשר"ק) - תקיעה, אחר כך שברים, אחר כך תרועה ואחר כך תקיעה. סדר תש"ת (או קש"ק) - תקיעה, אחר כך שברים ואחר כך תקיעה. סדר תר"ת (או קר"ק) - תקיעה, אחר כך תרועה ואחר כך תקיעה. הקולות במנהג חב"ד שברים: דעת אדמו"ר הזקן, שבשברים יהיו בכל שבר שלושה כחות דוקא. אדמו"ר הרש"ב נהג לתקוע בשברים שלשה טרומיטין ומחצה, ודעת הרבי, שהיות ונהג כך ברבים להוציא את הרבים - ודאי שמנהג זה שייך לרבים[7]. שלושת הטרומיטין בתקיעותיו של הרבי היו באופן של "טו או טו, טו או טו, טו או טו"; ואילו בתקיעותיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב היה זה באופן של "טו או טו, או או טו, או או טי" תרועה: בתרועה מאריכין בטרומיטין. אצל אדמו"ר מהר"ש היו תוקעין בתרועה 42 טרומיטין, ואצל אדמו"ר הזקן 63 טרומייטין. והתקיעה אחר השברים תרועה היתה ארוכה כהשברים-תרועה והתקיעה הראשונה. היתה לו נשימה ארוכה. בתקיעת שופר היה תוקע 72 קולות בתרועה. גרסא אחרת היא: היה ביכלתו לתקוע עד 53 תרועות בשופר הגדול - שמקובל כי הוא שופרו של המהר"ל מפראג. הפסק ביניהם: דעת אדמו"ר הזקן, שיש לתקוע בתקיעות מיושב שברים תרועה בנשימה אחת, ובמעומד בשתי נשימות{הערה|שם סעיף ט}}. אך הרבי סיפר: שמעתי מכ"ק מו"ח, שאדמו"ר הרש"ב כשתקע, היה מפסיק בין שברים לתרועה. אך לא שאלתיו האם היה זה מטעמי בריאות, או מצד הענין שבזה. הרב משה דובער ריבקין היה תוקע אצל אדמו"ר הריי"צ, וסיפר שהרבי לא הסיר את אצבעו מה'שברים' עד שהפסיק התוקע בנשימה. אין אומרים את ה"יהי רצון" שבאמצע סדר התקיעות, אלא וידוי בלחש. מקובל מר' שלמה חיים קסלמן, כמדומה בשם אדמו"ר הריי"צ, שה"יתוודה בלחש" עניינו ציור פני הרב. סיום סדר התקיעות בסיום סדר תקיעות דמיושב תוקעין תקיעה גדולה. את היהי רצון שאחר סדר התקיעות אומרים גם הקהל. הפסוקים שאחר התקיעות האומר את הפסוקים קודם התקיעות, מנגן גם כן לאחריהם את שלושת הפסוקים "אשרי העם", "בשמך יגילון", "כי תפארת". ואחר כך אומרים כל הקהל יחדיו 'אשרי יושבי ביתך'. מנהג הרבי, בסיום סדר התקיעות, למסור שופר אחד לבעל תקיעה של תקיעות מעומד, ואת שני השופרות הנותרים לקחת עמו בחזרתו למקומו. תקיעות אחרי התפילה אחרי התפילה ואמירת תהלים - תוקעים שלושים קולות. השברים והתרועה התקיעות אלו נוהגים לתקוע בנשימה אחת, משום ששייכים לתקיעות דמיושב הרבי מקפיד שלא להפסיק בדיבור עד אחר התקיעות הללו, ורק אז מברך את הכהנים - שהמתינו בדוכנם - בברכת "יישר כח", וחזר למקומו. אך בשנת תשנ"ב שינה מדרכו הקדושה, וכאשר ירדו הכהנים מהבימה, לאחר הברכה, אמר לכל אחד ואחד מהם "יישר כח", וחזר ועלה לבימה לסיום התפילה ואמירת התהלים. בעל תוקע התוקע בשופר נקרא בשם 'בעל תוקע', ומשתדלים שיהיה ירא שמים, ומקובל על הציבור כולו. במנהג רבותינו נשיאנו, האדמו"ר הוא התוקע. אם מסיבה כלשהי אין האדמו"ר התוקע, אזי הוא המקריא לפי הוראת אדמו"ר הריי"צ, חזן ובעל תקיעה קבוע, יעשה כן אפילו אם הוא בשנת האבילות ר"ל. וכך נהגו רבותינו נשיאנו לערך המלא כנסו לחבד פדיה תגיות קשורות שופר,איך מכינים שופר,איך עושים שופר,שופר לילדים,תקיעת שופר לילדים,תקיעת שופר חב ד,תקיעת שופר לראש השנה,מלך בשדה,אלול,חודש אלול,ראש השנה,תשובה,איך עושים את זה,סדנא,סדנאות,חגי ישראל,סדנת שופר,סדנאות לילדים,How to make a shofar,shofar,How to make a mouthpiece,שופר תימני,Shofar workshop for children,Shofar workshop,Shofar workshop for kids,Shofar for kids,המלך בשדה