שיר עד - בשדמות בית לחם - מילים: אב"א ק. שפירא | לחן: חנינא קרצ'בסקי | שירה: הדסה סיגלוב, 1967 скачать в хорошем качестве

שיר עד - בשדמות בית לחם - מילים: אב"א ק. שפירא | לחן: חנינא קרצ'בסקי | שירה: הדסה סיגלוב, 1967

🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.    / שירעד   מילים: אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא (1900-1839) | לחן: חנינא קרצ'בסקי (1925-1877) | תיזמור וניצוח: אריה לבנון (2023-1932) | שירה: הדסה סיגלוב (נ' 1929) - Hadassah Sigalov | שנת כתיבה: 1887 | שנת הלחנה: 1910 | שנת הוצאת תקליט: 1967. השיר "בשדמות בית לחם" ("BeShadmot Beit Lechem") ("In The Fields Of Bethlehem"), ובשמותיו הנוספים "קבר רחל" ו"רחל מבכה על בניה", נכתב בימי העלייה הראשונה, ומבטא געגועים לארץ-ישראל המקראית. בהשראת המקורות (ירמיהו ל"א, 14), מבכה רחל בשיר את בניה, כשהיא עולה בחצות ליל מקברהּ שליד בית-לחם בדרך אפרתה, צועדת דומם מזרחה אל ירדן, ודמעתהּ על גורלם יורדת. "תריסר החרוזים של שיר זה הם מרגליות יקרות בשירתנו הלאומית ; עטרת כזו לראשה של אם האומה לא ענד עוד שום משורר אצלנו." ("שירי ישורון", הצפירה, 22.11.1911). מחבר השיר, אב"א (אשר בן אליהו) קונסטנטין שפירא, היה יהודי שהמיר את דתו לנצרות. על צעד זה התייסר כל ימיו, היה רווי געגועים למנהגים ולמסורת היהודיים, הזדהה עם הרעיון הציוני, והיה לאחד ממובילי השירה העברית-ציונית, "שירת חיבת-ציון". את השיר "בשדמות בית לחם" כתב שפירא בפטרבורג בשנת 1887. באותה השנה (חשוון תרמ"ח, 1887) נדפסו מילותיו לראשונה בקובץ הרביעי של "האסיף" (בשמו המלא: "האסיף לתקופת השנה"), בעריכת נחום סוקולוב, שראה אור בורשה. זהו שיר מספר עשר (עמ' 28), בפואמה בת 13 שירים, שכותרתה "שירי ישורון", ושבה ביכה שפירא את גורל העם ואת הגעגועים לציון (עמ' 30-22). בשנת 1911 כונסו שיריו של שפירא, כולל השיר "בשדמות בית לחם", בספר: "שירים נבחרים", שפרסם יעקב פיכמן בוורשה. לשיר חוברו לחנים על-ידי (בהתאמה): • צבי הרמן ארליך (מהעיר לבוב = למברג) - נדפס בשנת 1906. • אברהם צבי אידלסון (1938-1882) - נדפס בשנת 1907, תחת הכותרת "רחל מבכה את בניה". • חנינא קרצ'בסקי - הולחן לקראת סוף שנת 1910. • זאוול (זבולון) זילברטס (1949-1881) - נדפס בשנת 1921, תחת הכותרת "קבר רחל" ("רחל'ס קבר"). השיר נתפרסם בארץ בזכות לחנו של חנינא קרצ'בסקי: "לחג החנוכה של שנת תרע"א (דצמבר 1910) הוכנה תוכנית עשירה ובה נכלל גם מחזה קצר (ובשפת התקופה 'חיזיון') על רחל אמנו. על רקע תפאורה של קבר רחל, שהכין המורה לציור אברהם אלדמע, שרה מקהלת הגימנסיה את שירו של קונסטנטין אבא שפירא 'בשדמות בית לחם', שקרצ'בסקי הלחין ועיבד לשני קולות. ... אלה היו צעדיו הראשונים בארץ של שיר הזמר 'בשדמות בית לחם' שהלחין קרצ'בסקי. לחן כובש לב זה דחק ... את שלושת הלחנים האחרים של השיר שנשכחו מלב." (*) במשך שנים נלמד השיר במרבית בתי הספר בארץ, ונהגו לשיר אותו במיוחד בי"א בחשוון, שהוא לפי המסורת יום פטירתה של רחל, ובו פוקדים את קִברהּ. השיר בלחנו של קרצ'בסקי נדפס בשנת תרפ"ז, 1927, בחוברת "צלילי חנינא - אוסף מנגינות שחוברו, עובדו או הותאמו על ידי חנינא קרצ'בסקי, מורה בגימנסיה העברית 'הרצליה' ובבית המדרש למורות בתל אביב" (הוצאת הגימנסיה העברית "הרצליה", תל אביב. עמ' פח-פט). החוברת הופקה במלאת שנה למותו של קרצ'בסקי. (*) הציטוט וחלק מהמידע על השיר לקוחים מתוך: "מסע בעקבות 'בשדמות בית לחם'", מאת אליהו הכהן. בלוג עונ"ש, 15.9.2023. https://onegshabbat.blogspot.com/2023.... השיר, המובא כאן מפי הדסה סיגלוב, נטבע בשנת 1967 בתקליט בן 4 שירים, "נשיר לך ירושלים" (מקולית). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חנינא קרצ'בסקי", מפי: • מקהלת וותיקי נהלל. • יהורם גאון (נ' 1939). • חבורת "שירו שיר". • הגבעטרון. • רונית אופיר (נ' 1951). • מלי ברונשטיין (נ' 1954) ורות בן-אברהם. • קסם על הגורן. מילות השיר שלהלן הן גרסת פרסומן ב-1887 ב"האסיף" (לעיל). (מילות הגרסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון): בשדמות בית לחם, בדרך אפרתה, עלי-קבר קדומים תאבל מצבת; ובבוא חצות לילה, מארץ עיפתה, תעלה יפת-מראה, בית-קִברהּ עוזבת. אל ירדן מזרחה דומם צועדת, אל גלי מי קודש, דומם צופיה; מעינה היפה דמעה יורדת, אל גלי מי קודש, מפכים דומיה. ודמעה אחר דמעה חרש נוזלת, אין בכי ואנחה - ודמעות ניגרו; ודמעה אחר דמעה לירדן נופלת, ובסתר מים ישטופו, ינהרו. הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.