חפירות ארכיאולוגיות במימי הים התיכון (קובי שרביט) - כנס יפו 2020 скачать в хорошем качестве

חפירות ארכיאולוגיות במימי הים התיכון (קובי שרביט) - כנס יפו 2020

יפו לאורך ימים: כנס יפו 2020 מושב ראשון: יפו ואגן הים התיכון חפירות ארכיאולוגיות במימי הים התיכון קובי שרביט, רשות העתיקות נמל קיסריה, סבסטוס, שבנה המלך הורדוס בשנים 22–10 לפסה"נ לא יכול היה להיבנות ללא ידע, טכנולוגיה וניסיון בבניית נמלים, ובמיוחד בנמל עמוק מים בים הפתוח מסוג זה. לצורך זה שכר הורדוס אנשי מקצוע איטלקיים, ובהם אדריכלים, מהנדסים, נגרי ספינות וקברניטי ספינות. כמו כן, יובאו חומרי הגלם מלט הידראולי, עץ ואבן. הטכנולוגיה בה השתמשו נלמדת מהמקורות ההיסטוריים, ובהם ויטרוביוס אדריכל רומי מהמאה הא' לפסה"נ ויוסף בן מתתיהו, ומהממצא הארכיאולוגי, ובו חפירות אבנר רבן מאוניברסיטת חיפה וחפירות רשות העתיקות. בטכנולוגיית הבנייה השתמשו בתבניות עץ, הדומות לרפסודות אותן מילאו בתערובת פוצולנה (מלט הידראולי) ואבנים עד ששקעו בקרקעית הים. תבניות אלו שימשו תשתית לשוברי הגלים והרציפים. בשיטת בנייה זו השתמשו גם במתקנים אחרים בסביבה מימית כמו בסכר תנינים וביסודות הקדומים של גשר נחל תנינים, ונראה היה שהיא אבדה לאחר התקופה הרומית. בחפירות שערכה רשות העתיקות בחומת הים הדרומית בעכו בשנים 2009–2013 התגלה קטע (100 מ' אורך), המלמד שחומת הים נבנתה בטכנולוגיה נוספת, ובה תבניות משיגומי עץ ננעצו בקרקעית הים עד לסלע האם ומולאו באדמה מעורבת בחרסים ואבנים. התבניות נסגרו בקורות עץ אופקיות ועליהן הניחו ללא חומרי מליטה תשתית בגובה ארבעה נדבכים של אבני גזית גדולות מכורכר; אבנים אלו שימשו בשימוש חוזר ומתוארכות לתקופה הצלבנית. מעל לנדבכים אלו נבנתה חומת הים מאבנים קטנות. שיטה זו וגם השיטה מקיסריה תואמות את אחת משיטות הבנייה בים שמתאר ויטרוביוס, ונראה שמקורה באיטליה, ייתכן באדריכל, מהנדס וונציאני. שיטה דומה זוהתה גם בחפירת בדיקה תת-ימית שערכה רשות העתיקות בשנת 2018 צמוד לרציף הצפוני (בית המכס) בנמל יפו. העדויות הארכיאולוגיות וההיסטוריות מצביעות על היעדר ידע ומסורת של בניית נמלים בארץ החל בתקופה הרומית וכלה בתקופה העות'מאנית. מניתוח ולימוד שיטות הבנייה של שלושת הנמלים החשובים בארץ ניכרת מעורבות ישירה של אדריכלים, מהנדסים, וחומרי גלם שמקורם ביבוא, בעיקר מאיטליה. קובי שרביט מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות משנת 2005. בוגר לימודי ארכיאולוגיה וגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, ובעל תואר שני מאוניברסיטת רוד איילנד. תחומי מחקרו עוסקים בנמלים עתיקים, בשיטות בנייה, במטענים ובנתיבי מסחר. השתתף בפרויקטים של האיחוד האירופי לשימוש בטכנולוגיה למחקר הארכיאולוגי וליישומה בניסויים בארץ, בנמל קיסריה. אחראי לקשרי שת"פ אקדמיים מקצועיים עם אוניברסיטת רוד איילנד ולואיוויל קנטקי, בפרויקט URSA ויועץ מדעי בעמותה "שער לאוקיינוס" בסיאטל. דרור פלנר מפקח ביחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות משנת 2007. בוגר לימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר שני בחוג לציוויליזציות ימיות אוניברסיטת חיפה. תחומי מחקרו עוסקים בנמלים העתיקים וסביבתם, בשיטות בנייה, במטענים ובנתיבי מסחר וכן בפרהיסטוריה.