קבר עתניאל בן קנז בחברון скачать в хорошем качестве

קבר עתניאל בן קנז בחברון

עתניאל בן קנז היה אחיו (מאם) של כלב בן יפונה, נשיא שבט יהודה. במהלך כיבוש הארץ כבש עתניאל את דביר (קרית ספר) וקיבל את עכסה בת כלב לאשה. עתניאל היה השופט הראשון שקם לישראל; לאחר שהיתה עליו רוח ה', הוא נלחם בכושן רשעתיים מלך ארם, גבר עליו, והביא להצלת ישראל ולהשקטת הארץ לארבעים שנה (יהושע ט"ו שופטים א', י"ד-ט"ו, ושם ג', ז'-י'). במסורת חז"ל עתניאל בן קנז היה אחד האישים הגדולים והגדולים בתולדות ישראל. חז"ל מפליגים מאוד במעלותיו ומספרים כי לאחר פטירת משה היה זה עתניאל שבכח לימודו הצליח להחזיר את ההלכות הרבות שנשתכחו: "אלף ושבע מאוד קלין וחמורין וגזירות שוות ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה. אמר ר' אבהו: אף על פי כן, החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו" (בבלי תמורה ט"ז א'). אף את השם "עתניאל" מפרשים חז"ל כסגולה מיוחדת: "תנא: הוא עתניאל הוא יעבץ. ומה שמו: יהודה אחי שמעון, ומהו "עתניאל"? שענאו א-ל. יעבץ – שיעץ וריבץ תורה בישראל, ומנין שענאו א-ל? דכתיב (דה"א ד', י'): "ויקרא לאלקי ישראל לאמור: "אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמדי לבתי עצבי – ויבא אלקים את אשר שאל"; "אם ברך תברכני" – בתורה, "והרבית את גבולי" – בתלמידים, "והיתה ידך עמדי" – שלא ישתכח תלמודי בלבי, מיד – "ויבא אלקים את אשר שאל" (שם). קבר עתניאל בן קנז נזכר בכתבי נוסעים יהודים בדורות קדומים. המקום נמצא כ-200 מ' ממערב ל"בית הדסה", במדרונה של גבעה סלעית, אשר בחלקה העליון נמצא בית-העלמין היהודי העתיק. בסמוך נמצאות מערות קבורה יהודיות מימי בית ראשון ובית שני. המערה המזוהה כמערת עתניאל בן קנז כוללת חצר מבוא, מערה מרכזית וכוכי קבורה, והיא אופיינית בצורתה למערות קבורה יהודיות קדומות. תאור של מערת קבורה מעין זו מופיע במשנה: "המוכר מקום לחברו לעשות לו קבר, וכן המקבל מחברו לעשות לו קבר – עושה תוכה של מערת ארבע אמות על שש, ופותח לתוכה שמונה כוכין: שלשה מכאן ושלשה מכאן ושניים כנגדן. והכוכין ארכן ארבע אמות, ורומן – שבעה טפחים, ורחבן-ששה... ועושה חצר על פי המערה, שש על שש כמלא המיטה וקובריה... ר' שמעון בן גמליאל אומר: הכל לפי הסלע" (משנה בבא בתרא פרק ז' משנה ח'). על ביקור במקום מספר ר' מנחם מנדל מקאמיניץ בשנת תקצ"ד: "חוץ לעיר הלכתי על קבר עתניאל בן קנז ואצלו מונחים תשעה תלמידים, מונחים במערה אחת העומד בכרם והם מונחים בכותל הבית, ונתתי עשרים פארס לבעל הכרם". הנוסע בנימין השני (תר"ז- 1847) מוסיף פרט חשוב ומעניין – כי יהודים קנו את המקום (!): "מחוץ לעיר נגבה נמצא קבר ישי אבי המלך דוד, וקבר השופט עתניאל בן קנז – בתוך כרם אחד אשר קנוהו היהודים זה לא כבר (מסעות א"י עמ' 586). על קנין זה מסופר גם באגרת פקוא"מ (הפקידים והאמרכלים מאמשטרדם) לממוני כולל חב"ד בחברון מתאריך ח' ניסן תר"ח (1848): "נהנינו להתבשר ..להשיב מערת עתניאל בן קנז ותלמידיו נ"ע למקנה, הוציאוה מתחת ידי זרים שמשלו בו, ויהי ד' אתם להוציא מחשבתם מהכח אל הפועל לתקנו להדרו ולפארו וד' ישלם פעלם". (תולדות חבד באה"ק עמוד ע') ל"ג בעומר בקבר עתניאל בן קנז: על מנהג מעניין שרווח בקהילה היהודית העתיקה בחברון מסופר ב"ספר חברון": "בליל ל"ג בעומר היו עושין הדלקה על גג בית הכנסת. היו שמים קערת נחושת גדולה, ולתוכה יוצקים שמן זית ושמים בגדים להדלקה. הלהבה היתה גדולה ונראית למרחק, ומסביבה היו רוקדים ושרים עד שעה מאוחרת בלילה..." "בל"ג בעומר אחרי הצהריים היו יוצאים לטייל בשדות והולכים אל קברו של עתניאל בן-קנז, שלפי המסורת הוא נתון בחברון בצלע ההר מחוץ לעיר, בדרך הפונה לבאר-שבע. לאחר שהיו נכנסים לפנים המערה ומסיירים את הכוכים המרובים היו יוצאים וחונים כל היום בשדות שמסביב למערה, מיטיבים את הלב באכילה ושתיה, בשירה, בזמרה ובריקודים עד שקיעת החמה". (ספר חברון עמ' 355). כאמור, באתר זה מתאפשרת כניסת יהודים באופן קבוע – בחגים (פסח וסוכות) וכן בתשעה באב אחה"צ. בכל כניסה משתתפים מאות יהודים, הן תושבי המקום והן אורחים רבים המבקשים לפקוד את המקום המקודש. http://hebron.org.il/history/380