גון בן ארי ומקהלת זולת - עלי עלי (עם רועי איטון) скачать в хорошем качестве

גון בן ארי ומקהלת זולת - עלי עלי (עם רועי איטון)

בימוי ועריכה: אור בן זריהן צילום: בן קירשנבאום הפקה ראשית, תאורה: ירין דדוש הפקה נוספת: לו יהי בן ארי טייטל: נואי זהבי צבע: אדם אדלשטיין תודה לגאולה גלילי, יזהר ״קיזי״ שפר המלך, אוריה הרמן, כתר בן עמי, בכללי, קיבוץ איילת השחר - ווייבים של איילת עד הקבר, רועי כפרי, דן פרקש, דפני ליף הסרטון צולם בחלקו בסטודיו של האמנית גאולה גלילי. אם אתם בצפון, לכו לשם לראות את זה. זה נס. מילים, לחן, גיטרה, שירה: גון בן ארי עוד יותר שירה: רועי איטון באס: נמרוד גולדפרב, מתי גלעד סינת׳, אלקטרוניקה: מתי גלעד הפקה בכללי: מתי גלעד תופים: יואב ארבל קולות רקע: שלומי סלומה שפירא, ענבר קדר, רועי איטון, איל רן, עמית בניטה, ירין דדוש מיקס ומאסטר: אסף שי עיצוב עטיפה: טל בלטוך המקהלה: דניאל קיציס, אמיר אשדות, עילי אשדות, אביעד גבעון, אודיה גואטע, אורי רן, אושר בן יהודה, איטל דסקל, ארז רן, איל רן, רועי איטון, בירן שני, גאלה איוונוב, גלית גורודין, דנה לרר, הדס רן, יובל עזרתי, נעה פיזיק, ירין דדוש, יובל פרי, מאיה רגב, גלית גורדין, מיקה שרטוק, מעיין צימנד-שיינר, נוי מוסטיק, אביב פק, יונתן מרכוס, סיוון בורינסקי, עמית בניטה, עמית צפריר, עמרי אלחרר, ענבר קדר, ערן רוזנפלד, רוני דנון, רעות תימור, שחר אקרפלד, עלמא שוורצמן *** מי יפיל את המלך? עלי עלי מי יוביל את הדרך? עלי עלי לא שאני סומך עלי עלי עלי עלי עלי עלי מי ירגיש את הרגש? עלי עלי חצי גרם של ערב עלי עלי שימי את החרב עלי עלי עלי עלי עלי עלי אלמנה שואלת מה בסדר איתי התשובה מוגבלת לבוגרי DMT ממשלת זדון תיכף תיפלי טוב ששמת פה דימר יאללה מתחילים אני בים כי נולדתי בזמן לחוב משולם על דיאטה של מן עיר חוף זה קיר אחרי קיר שמסתיר גלים עם חוק שמסביר: ״שם סביר להסיר בגדים״ בשאר תשאיר — למה מי אמר? — לא מגלים אותו ראש העיר שהכתיר אותי על תל אביב מי יפיל את המלך? עלי עלי ווייבים של איילת עלי עלי האחריות נופלת עלי עלי עלי עלי עלי עלי כל עתיד השבט עלי עלי לא נשאיר פה עבד עלי עלי בת, תכיני שלט עלי עלי עלי עלי עלי עלי (רועי איטון:) כן! הקבלה שלי מעשית איי פאקד אראונד עד לרמה של קוטל שדים יש לי שאמאן בפרדס חנה שיעיד מבחינתם גוף ונפש זה אותו השיט במילונים לנים בבילונים ברמה של בואו ההגיונים שלכם הרגו את הווייבס כאילו, עד לפה בדורי כבר ברור שדי כי למה כמה הגיוני ההגיון של העולם? שבו מותר להיות אני ככל שמתקרבים לים על פני עולם שהוא ימים ונקרא ״ארץ״ למרותם שעלומיו נעלמים ושם התעלמותו ״עולם״ עולם שלם שישנים בו רק בחדר מסוים בו בני אדם בונים בתים ליד ה״הם לא בני אדם״ בו בארנק נייר ואבן, ערך דרכו הם סוחרים בדם בו מתבקשים חברי השבט half-assed להתפקד על פי שוויים ומצד שני לשבת כשעל המסך מולם החיים קורים לאלה שנדמה שעבורם ההגיון כולו הוא כלא, הרצינות רובה היא סם וחבר׳ה משלמים טוב כסף כדי להחזיק מורם מעם שלו מותר יהיה כמו ילד מה שנמנע מהכולם: איזה מן חופש לשחק בין הקיים ללא קיים כשכולנו מתקנאים לכתר שלא קיים מתגאים בחסר שלא קיים מסתדרים בסדר שלא קיים בלי תרופה לשבר שלא קיים מאוננים על קשר שלא קיים אופס, שברתי נדר שלא קיים banned לפי הספר שלא קיים יצאתי מהקבר שלא קיים הדחקתם את המסר שלא קיים פספסתם את התדר שלא קיים מדדת אותי במטר שלא קיים אז יצאתי מהעדר שלא קיים אז מי יפיל את המלך? עלי עלי על מי ה-feel בערך? עלי עלי המפתחות לאלף עלי עלי עלי עלי עלי עלי הנבואה מספרת עלי עלי ריח של מחתרת עלי עלי הסתה למרד עלי עלי עלי עלי עלי עלי