פרשת בשלח | למה נאמר בפסוק 3 פעמים העם ובפעם הרביעית בני ישראל? דרשה בספר כסא רחמים מלמד הכהן זצוק"ל скачать в хорошем качестве

פרשת בשלח | למה נאמר בפסוק 3 פעמים העם ובפעם הרביעית בני ישראל? דרשה בספר כסא רחמים מלמד הכהן זצוק"ל

דרשה לפרשת בשלח | למה נאמר בשני הפסוקים הראשונים בפרשת בשלח: "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם..." 3 פעמים "הָעָם" ובפעם הרביעית "בְנֵי יִשְׂרָאֵל"? הבנת הפסוק הראשון, לפי פרשנות "כלי יקר", היא תשתית מצויינת להבנת דרשת הרב רחמים מלמד הכהן לפסוק ה 11 בפרשת השבוע. דרשה בספר "כסא רחמים" לציון 91 שנים לפטירת מורנו, הרב רחמים מלמד הכהן זצוק"ל. ולציון 117 שנים לעלייתו לארץ הקודש, של רבנו, סבא רבא, הרב רחמים מלמד הכהן זצוק"ל. שעמל כדי להגיש לנו תורה עם פרשנותו הייחודית. לפני שנה התקיימה אזכרת ה 90 שנים לרב רחמים מלמד הכהן, ד' שבט תשפ"ב. בישיבת שערי רחמים. הרב חי כ 67 שנים. נולד בשבת קודש, כ"ה לחודש אלול התרכ"ה (16.9.1865), בעיר שיראז שבאיראן. בן בכור לטוטי ולרבי חיים כ"ץ (כהן צדק /צמח). בגיל שלוש התייתם מאמו, ולאחר שאביו התאושש מפטירתה, נשא לאשה רווקה בשם שרה, ולהם נולדו עוד שני בנים ובת. אמו החורגת, הייתה נוהגת בו כבן לכל דבר ועניין, ואף הייתה מסנגרת עליו בעת הצורך בפני אביו, וכן מעודדת את האב ללמוד עם בנו בנחת. עד גיל תשע למד תורה עם אביו, וכבר בהיותו בן אחת-עשרה, החל לדרוש בדברי תורה ברבים, כשבסיומה של כל דרשה נהגו הנוכחים להזכיר שטרם מלאו לו שלוש-עשרה ואינו "בר מצווה", בשל כך זכה לכינוי "מולא קוצ'יק" (חכם קטן, בשפה הפרסית), ושם זה דבק בו כל חייו ובו התכבד. ביום רביעי, כ"ה אלול תר"ם, בו חל יום הולדתו החמישה-עשר, חלה במחלה שסיכנה את חייו. אנשי קהילתו הרבו להתפלל בעבורו, וכעבור כשבועיים וחצי הוטב מצבו הרפואי. לאחר שהתייצב מצבו הרפואי, היו מבני הקהילה שטענו בפני אביו שהגיע הזמן לחתן את בנו, ורבי חיים בחר כאשה לבנו - את אסתר ובמוצאי שבת, כ"ה אלול תרמ"ב, יום הולדתו השבע-עשרה (ותחילת השנה השמונה-עשרה), נערכה החתונה. כשנתיים מאז נשא רבי רחמים את רעייתו אסתר, לא נולדו להם כלל ילדים. וגם לאחר מכן היו ניסיונות שכשלו. בפעם השלישית נולדה בת (שקיבלה את השם כ'אנום גאן, בעברית – חנה). לאחר מכן נולד להם בן, אך בהגיעו לגיל שלוש נפטר גם ילד זה. רבי רחמים התאבל עליו ימים רבים, ואף נעשה חולה בשל כך. בשנת ה' תרס"ד, הרתה רעייתו / הרבנית אסתר בפעם השישית, אז חלם רבי רחמים כי עליו להגיע לקברו של עזרא הסופר ולערוך שם תפילה עבור הצלת העובר וקיומו. בהגיע החודש התשיעי להריון, שמע כי כמה עשירים מעירו מתכוננים לנסיעה לבבל, והחליט להתלוות אליהם למרות התנגדות רעייתו וחמיו. בדרך, בהגיעו למקום בשם כאזראן, קיבל ידיעה בטלגרף כי רעייתו ילדה בן. בבבל התפלל על קברו של יחזקאל הנביא, וכן בקברו של עזרא הסופר, עם חכמי כל מקום ומקום, וכן הלך להתברך אצל רבי יוסף חיים זצ"ל - בעל הספר "בן איש חי" - שבנוסף לברכה גם ניחם אותו ויעץ לו מה לעשות בעתיד. בשנת תרס"ו, כאשר מלאו לו ארבעים ואחת שנה, הרב זצוק"ל החליט לעלות ולהתיישב בירושלים, אך הקהילה והשלטונות בשיראז מנעו ממנו לצאת מהמדינה, ועל כן נאלץ לברוח כשהוא משאיר מאחור את אשתו ושניים מילדיו, את ספרייתו הגדולה שכללה ספרים נדירים וכן את כתבי היד של דרשותיו. בליל עשרה בטבת תרס"ו הגיע לירושלים יחד עם בתו חנה ובעלה שאול, וכעבור שנה עלו בעקבותיו אשתו וילדיהם עזרא וחיה. במהלך ההפלגה של משפחתו ארצה, אבדו כתבי היד של דרשותיו, והרב נאלץ לכתוב אותם שוב. המשפחה המאוחדת קבעה את ביתה בשכונת זיכרון טוביה, בשכונת נחלאות, בירושלים עיה"ק. מאוחר יותר רכש הרב רחמים (יחד עם אחיו עזרא ויוסף) חצר בשכונת נחלת ציון (כיום, בין רחוב שילה לרחוב הרב עובדיה סומך בשכונת נחלאות), והקים בה את בית הכנסת ובית המדרש "שערי רחמים" על שמו, ומאוחר יותר גם ישיבה הנושאת שם זה. לאחר פטירתו נקבר בהר הזיתים, אך קברו אבד בעקבות 19 שנות שלטון ירדני. לאחר כל הקשיים ומבין כל ילדיו שנולדו לו ולרעייתו, שרדו ארבעה ילדים - בניו: הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, הרב יעקב מלמד-כהן - שניהם יקירי ירושלים. בנותיו: חנה (כאנום) שר שלום כהן וחיה (וידא) שר שלום כהן. חיבוריו של הרב רחמים מלמד זצוק"ל: 1. כיסא רחמים - דרשות על פרשיות השבוע. המהדורה הראשונה יצאה לאור בשנת ה'תרע"ב (1912) בכתב רש"י. אחרי פטירתו בנו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד, הוציא לאור מהדורה חדשה באותיות דפוס, ובעקבות הביקוש לספר יצאו עוד מהדורות רבות. 2. צדקה ורחמים - מדרשים על חמש מגילות. יצא לאור בשנת ה'תרפ"ו (1926) עם הסכמות של רבני דורו כדלקמן (הסדר הוא לפי ההדפסה בספר) הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יעקב מאיר, הרב דוד פאפו, רב יוסף חיים זוננפלד ועוד. (מדרשים על חמש מגילות, וגם דברי תוכחה, מוסר והדרכה לתיקון המידות - ערוכים ל-30 ימי החודש לקריאה בכל יום.) 3. ישועה ורחמים - על פרקי אבות. 4. חיי רחמים - פירוש על הזוהר הקדוש ולימוד של ליל ברית המילה. 5. זיכרון רחמים - דרושים לתורה בלשון יהודי פרס (יהודית-פרסית). 6. עתרת רחמים - דרשות על ספר תהילים. הספר צורף על ידי בנו הרב עזרא ציון מלמד לספר כיסא רחמים במהדורתו השנייה, תרצ"ו. (הספר גם יצא לאור מחדש בשנת תשע"ב על ידי נינו שחר-שמואל ששון, בתוך ספר תהילים, בצירוף פירוש "נאוה תהילה" של בנו הרב יעקב מלמד-כהן, ובצירוף ספרו "זיכרון טוב" מנוקד, ובצירוף צוואתו במלואה, ובצירוף סיפור חייו על ידי בנו הרב פרופ' עזרא ציון מלמד. יש לציין עוד שבנו, הרב פרופ' עזרא ציון מלמד הכהן זצוק"ל כתב יותר ממאה ספרים על התנ"ך, מדרשים, תלמוד וכן מילון ארמי-עברי שהתפרסם מאוד, בהוצאת פלדמן. וכן הרב עמד בראש קהילת שערי רחמים ובית המדרש, לאחר פטירתו. והנהיג את צאן מרעיתו, בדרכי אביו הרב זיע"א.