פ' משפטים + שקלים + שובבי"ם - עבד עברי ומחצית השקל: תיקון גניבת הנפש והבניין של “עבדי ה׳” משיח = ע"ע скачать в хорошем качестве

פ' משפטים + שקלים + שובבי"ם - עבד עברי ומחצית השקל: תיקון גניבת הנפש והבניין של “עבדי ה׳” משיח = ע"ע

הרב אברהם הלוי שליט"א עבד עברי, עבדות מצרים ומחצית השקל: תיקון גניבת הנפש והבניין של “עבדי ה׳” תקציר השיעור – שני חלקים מרכזיים חלק א: העבדות במצרים כתיקון – “גונב נפש” ומכירת יוסף + טיפות אדם הראשון פתיחת פרשת משפטים: “כי תקנה עבד עברי”. רש״י קובע שמדובר בנמכר בגניבתו (“אם אין לו ונמכר בגניבתו”). מכאן השיעור פתח את היסוד הראשון: למה דווקא גנב נמכר לעבד – ולא מזיק שאין לו לשלם? כי גנב לא רק הזיק; הוא לקח לעצמו דבר שאינו שלו, השתמש בו ואינו יכול להשיב. זה כבר פגיעה בשורש: “ממון” הוא “נפש” – “כי אליו הוא נושא את נפשו”. ולכן התורה מתקנת מידה כנגד מידה: מי שלקח של אחרים לעצמו – נלקחת ממנו חירותו. ומכאן נבנה החיבור לעבדות מצרים: העבדות במצרים איננה “סתם עונש”, אלא תיקון שורשי של גניבת נפש ושל פגם הברית. מכירת יוסף – זה “גניבת נפש”: לקחו את יוסף, מכרו אותו לעבד, סילקו אותו מן הבית, מן הארץ, מן הייעוד. זה שורש של שעבוד וגזילה רוחנית. טיפות אדם הראשון (במסגרת התיקון הקבלי שהזכרת): לאורך הדורות נוצר פגם בברית, והירידה למצרים היא מסלול תיקון דרך “עבדות”, צמצום, שבירת ה”אני” והחזרת הכוחות למקומם. לכן עבד עברי בפרשה שלנו הוא “צילום קטן” של מצרים: מי שחטא בגזל/גניבה – נכנס לתהליך עבדות, שמטרתו להחזיר אותו מתודעת “אני בעל הבית” לתודעת “אני פיקדון”. חלק ב: הכול היה לטובה – כדי לעורר בחינת עבדות ולהביא לרצונם להיות עבדי ה׳ (“אין מלך בלא עם”) כאן מגיע היסוד השני והעמוק יותר: גם אם יש “פגם” וירידה, כל ההנהגה הזאת הייתה לטובה כדי לבנות דבר שלא היה בעולם עד אז: 1) יציאת מצרים לא ביטלה את העבדות – היא החליפה אדון התורה מדגישה: “אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מבית עבדים” — לא כדי להיות “חופשיים”, אלא כדי להגיע ל: “כי לי בני ישראל עבדים”. זאת אומרת: יציאת מצרים היא המעבר מעבדות לפרעה לעבדות לה׳. 2) זה מה שהתעורר בזעקה: “מן העבודה… מן העבודה” כפילות הפסוקים רומזת לשינוי פנימי: לא רק “כואב לנו לעבוד”, אלא נוצר רצון חדש: “די לעבדות לבשר ודם — אנחנו רוצים להיות עבדים לה׳.” וכשהרצון הזה נולד – אז “וירא אלוקים… וידע אלוקים”. 3) “אין מלך בלא עם” – ולעם יש זהות של עבדים החידוש ביציאת מצרים הוא מלכות ה׳ בפועל בעולם (“ה׳ ימלוך לעולם ועד”). אבל מלכות צריכה “עם”, ועם שמקבל מלכות נקרא במדרגה הראשונה עבדים. לא במקרה המשכן עומד על אדנים: בסיס של “אדון–עבד”. זו תשתית של קבלת עול שמעמידה את השכינה. 4) מחצית השקל ומטבע של אש – תיקון הממון כדי לבנות מלכות כאן השתלב נושא מחצית השקל: “מטבע של אש” = ללמד שממון הוא ניצוצות וחיות, לא “חומר מת”. חטא העגל היה לקיחת ממון שניתן לקדושה והפיכתו להפך. לכן התיקון הוא: להחזיר את הממון לשירות המלכות — קורבנות ציבור, אדנים, בניין המשכן, עבודת ה׳ “תמיד”. ולכן גם נאמר: “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט” — כי בעבדות אין “אקסטרה של אגו”; יש שוויון של עבד המבצע רצון אדונו. זה מייצר “עם אחד” שמוכן למלכות. נקודת השיא (הוורט שסגרת) עבד עברי = 358 = משיח כלומר: הגאולה לא מתחילה מ”חופש”, אלא מיסוד קבלת עבדות לה׳. מי שנהיה עבד ה׳ באמת — כבר נוגע בבחינת משיח, כי משיח הוא גילוי מלכות ה׳ בעולם, ומלכות עומדת על עם שמוכן לקבל עול. מקורות מרכזיים (כותרת-רשימה) שמות כא: עבד עברי, שפחה, רציעה שמות כב: “אם אין לו ונמכר בגניבתו” ויקרא כה, נה: “כי לי בני ישראל עבדים” שמות ב, כג–כה: “מן העבודה… מן העבודה” שמות טו, יח: “ה׳ ימלוך לעולם ועד” שמות ל + שמות לח: מחצית השקל, כסף הפקודים, האדנים מגילה יג: “כבר הקדימו שקליהם לשקליו” (ברקע הדרש/קבלה שהזכרת) שובבי״ם ותיקון הברית ע״פ האר״י