רייגן לגורבצ'וב: הפל את החומה - סיום המלחמה הקרה скачать в хорошем качестве

רייגן לגורבצ'וב: הפל את החומה - סיום המלחמה הקרה

לאחר שתמה מלחמת העולם השנייה בשנת 1945, נוצר מתח בין בריה"מ לבין ארה"ב. מקובל לומר שהמתח הזה נבע ממספר סיבות כגון: 1. תחרות על אזורי השפעה בין שתי מעצמות העל (ארה"ב ובריה"מ). 2. הבדלים אידיאולוגים בין ארה"ב, שהגדירה את עצמה כמדינה מערבית (דמוקרטית, ליברלית) לבין בריה"מ שהגדירה את עצמה כמדינה קומוניסטית (והייתה למעשה מדינה טוטאליטרית דיקטטורית). חשוב לציין: לא הייתה מלחמה ישירה בין בריה"מ לבין ארה"ב (הדבר לא אפשרי כי לשתיהן היה נשק אטומי-גרעיני. לכן מלחמה ביניהן זה למעשה מלחמת עולם שלישית והשמדת העולם). הייתה רק מלחמה קרה (מתח, ריגול, סיוע לאויב של האויב ועוד). בכל אופן, המתח השפיע על עוד מדינות כי הרבה מדינות היו צריכות לבחור לצד: לתמוך ולהיתמך ע"י בריה"מ נגד ארה"ב או להפך. וכך העולם חולק לשני גושים: הגוש הקומוניסטי שכלל את בריה"מ ורוב מדינות מזרח אירופה (שבפועל, נשלטו ע"י בריה"מ כגון פולין, רומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ומזרח גרמניה) וגם מדינות מחוץ לאירופה כגון סין, וייטנאם, צפון-קוריאה וקובה. הגוש המערבי כלל את ארה"ב ואת רוב מדינות מערב אירופה (כמו מערב-גרמניה, בריטניה וצרפת) וגם מדינות מחוץ לאירופה כגון קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה. בין הגושים היה נתק מוחלט. קראו לזה "מסך הברזל", זה כאילו שיש חומת ברזל שמפרידה בין 2 הגושים. זו מטאפורה. יש לציין שבזמנו גרמניה הייתה מחולקת לשתי מדינות נפרדות: מערב גרמניה שהייתה מדינה דמוקרטית. מזרח גרמניה שהייתה מדינה קומוניסטית. חלק מהעניין היה שבריה"מ, ששלטה על מזרח ברלין, בנתה מסביב לעיר חומה (חומת ברלין). לכן כאשר בשנות ה-80 נשיא ארה"ב, רייגן, פנה בנאומו לגורבצו'ב (מנהיג בריה"מ בזמנו) וביקש ממנו לשבור את החומה הוא התכוון לא רק לשבירת חומת ברלין אלא לשבירת המחיצות בין הגושים, לשבירת "מסך הברזל" שהפריד בין 2 הגושים סיום המלחמה הקרה תרם להאצת הגלובליזציה    • גלובליזציה, כפר גלובלי: לבגרות באזרחות