הופסידי 41 עם נגה סיתרי: לגדול עם מר ספק- על ההתמודדות יצירתית ואמיצה עם אוסידי скачать в хорошем качестве

הופסידי 41 עם נגה סיתרי: לגדול עם מר ספק- על ההתמודדות יצירתית ואמיצה עם אוסידי

נגה סיתרי, בת 34, נשואה ואמא לשניים, מתארת את תחילת ה- OCD שלה סביב גיל 16 – מתוך שילוב של פרפקציוניזם, תחושת אחריות מוגזמת, מחשבות “מאגיות” (כאילו המילים שלה גורמות לאסון), פחדים מחיידקים ופסח, וחרדות הלכתיות סביב כשרות. מתוך בושה וחוסר מודעות, היא הסתירה את ההפרעה במשך שנים, עד שבמסגרת מדרשה ורב מלווה היא קיבלה סוף-סוף שם להתמודדות – OCD – והופנתה לטיפול CBT, שהיה קשה אך יעיל ומשמעותי. במקביל, נוגה גילתה שעבורה היצירה היא כלי הצלה: היא למדה עיצוב גרפי ואמנות משקמת, יצרה לוגו ל- OCD, קוביית יצירה שמתארת את מסעה, קמפיין “מפסיקים להאכיל את המפלצת”, מוצרי חשיפה (כמו כוס “שאי אפשר לנקות עד הסוף”, מחזיק מפתחות “פוחדת שלא נעלתי / לא הולכת לבדוק”, וסינר אחד גם לחלבי וגם לבשרי), וכן חוברת ביבליותרפיה בשם “לגדול עם מר ספק". דרך האמנות היא עברה מתנועת הסתרה להסברה – שיתפה חברות, הציגה פרויקט גמר פומבי, וכיום גם מנחה קבוצה קטנה של מתמודדות OCD באמנות משקמת. היום נוגה חיה עם OCD בעוצמה מופחתת, מתפקדת, עובדת ומגדלת משפחה, תוך חשש אך גם תקווה לגבי השפעת ההפרעה על ילדיה, ובליווי בן זוג תומך. היא מתארת את ה- OCD גם כמקור לכוחות – רגישות, אמפתיה, עומק רוחני ויצירתיות – ומדגישה את החשיבות של CBT, של שילוב התחום האהוב (אצלה – אמנות) בתהליך ההחלמה, ושל שיח פתוח שמפחית סטיגמה. ויש משפט חשוב ששכחה להוסיף לגבי הילדים: "אם גם להם יהיה ocd - יהיו להם הכלים הכי טובים, שאני מצאתי.". 🎧 ספוטיפיי: https://did.li/CcNrl ▶️ יוטיוב: https://did.li/AmwgT 💬 קבוצת ווטסאפ: https://did.li/NcnmC 👥 קבוצת פייסבוק: https://did.li/G6kOf 📸 אינסטגרם: https://did.li/GqJgT