יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר, ה'תשפ"ו скачать в хорошем качестве

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר, ה'תשפ"ו

התוכן ביטול גזירת המן היתה ע"י קיום בקשת אסתר "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי שלשת ימים". ובזה מצינו חידוש מיוחד שגם הטף השתתפו בצום. וזה לא הי' מצד חינוך, כי: 1) התחלת החינוך בכלל, ובפרט – לתענית, הוא בגיל מאוחר יותר, וגם אז – רק לשעות, ולא "שלשת ימים"! 2) מלשון המדרש משמע שביטול הגזירה הי' בעיקר בזכות הטף, דמזה משמע שזה לא הי' אצלם רק בתור חינוך. 3) ענין החינוך בכלל הוא כדי להרגיל אותו לזמן החיוב, אבל צום זה הי' חיוב חד פעמי! ומכ"ז מוכח שהכוונה ב"וצומו עלי וגו'" היתה לכתחילה גם לקטנים. והביאור: גם אצל הגדולים לא הי' ביטול הגזירה בזכות השכל שלהם אלא מצד קטנות (וביטול) השכל שלהם – מסירות הנפש להקב"ה באופן ד"עד דלא ידע". ההוראה ממ"ש במדרש שמתי שאמותיהם של התינוקות רצו להביא להם אוכל – סירבו, והמשיכו בתעניתם: מצד א' צ"ל לאמא רגש מיוחד של רחמנות על ילדיהן. אבל מצד שני – מיד כאשר שומעת שמרדכי אומר להם לצום – נופלות השאלות ונותנת לילדים לקיים הוראותיו! ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03... Synopsis Haman’s decree was annulled when the Jewish people fulfilled Esther’s request to “Go, assemble all the Jews and fast on my behalf…do not eat and do not drink for three days…” Here we find something unparalleled – that even the children fasted. And it wasn’t for purposes of chinuch because: (1) Children are not trained to fast until an older age, and even then, only for a few hours, not for three days. (2) The Midrash implies that Haman’s decree was annulled primarily in the merit of the children fasting, which indicates that their fasting was an integral part of the fast, not just for purposes of chinuch. (3) The purpose of chinuch is to train a child to do something that he will later be obligated to do, whereas this was a one-time fast that the children would not have to observe in the future. rather, the explanation is as follows: Even for the adults, the decree was annulled not because of their intellect, but because of the childlike property within them (and the bitul of their intellect), namely, their mesirus nefesh in the manner of ad d’lo yada (“until one does not know…”). The Midrash says that when the mothers wanted to bring food to their children, the children refused and insisted on continuing to fast with Mordechai. The lesson is that while it is true that a mother must have a sense of compassion, especially for her children, nevertheless, the moment she hears that Mordechai instructed the children to fast, all her questions fall away and she allows the children to fulfill his directive. 2 excerpts from farbrengen of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-03... לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק