למה צריך דוח עוני אלטרנטיבי? скачать в хорошем качестве

למה צריך דוח עוני אלטרנטיבי?

במקביל לפרסומים על עליית המחירים במשק, ארגון לתת פרסם היום (13/12/2018), את דוח העוני האלטרנטיבי לשנת 2018. הדוח שמופק מזה 16 שנים מצביע על נתוני עוני חמורים בהרבה ממה שמפרסמת המדינה באמצעות הביטוח הלאומי. בדוח של לתת מספר העניים עומד על 2,345,000 - כחצי מיליון עניים יותר מאשר הדוח של הביטוח הלאומי. ארגון לתת אינו רואה בגובה ההכנסה פרמטר בלעדי לקביעה מי הוא עני (כפי שמגדיר הביטוח הלאומי), אלא בוחן את המחסור ממנו סובלים האזרחים בישראל בתחומי דיור, בריאות, השכלה, יוקר מחייה ואי-בטחון תזונתי. הדוח כולל גם את עמדות הציבור הרחב ביחס לעוני בישראל והאחראיים למיגורו. #מדד_העוני #קו_העוני #דוח_העוני תמלול מלא של הכתבה - בסוף חלק זה. להרשמה לערוץ הטלוויזיה החברתית ביוטיוב - https://bit.ly/2L9i5fp יש לך טלגרם? מוזמנים/ות להירשם לערוץ ולהתעדכן באופן שוטף בכל הפעילויות של הטלוויזיה החברתית - https://t.me/socialtv1 לצפייה בכתבות נוספות של הטלוויזיה החברתית: https://tv.social.org.il/ לדף הפייסבוק של הטלוויזיה החברתית:   / israelsocialtv   להצטרפות לעלון הדיוור של הטלוויזיה החברתית: https://tv.social.org.il/subscribe-ne... תמלול הכתבה: ערן וינטרוב: על פי מדד העוני הרב ממדי לשנת 2018, יש בישראל 2,345,000 נפשות שחיות בעוני, סך הכול 533 אלף משפחות, יותר מחצי מיליון משפחות, שבהן חיים מיליון ארבעים ואחד אלף ילדים, יותר ממיליון ילדים חיים בעוני על פי המדד הרב ממדי, שאנחנו מדברים על יותר מ200,000 ילדים, בהשוואה לדוח של המוסד לביטוח לאומי, ויותר מחצי מיליון נפשות. אחת המטרות של ארגון לתת זה לפעול לצמצום העוני, ואנחנו עושים את זה בין היתר על ידי סיוע לאוכלוסיות במצוקה מצד אחד, אבל גם על ידי סנגור ובמטרה להוביל שינוי לסדר עדיפויות הלאומי. דו"ח העוני האלטרנטיבי מהווה מבחינתנו כלי כדי ליצור שיח בציבור הרחב, וגם להשפיע על מקבלי ההחלטות לשנות את סדר העדיפויות מכיוון שאנחנו מאמינים שעוני זה לא גזרת גורל, זה עניין של מדיניות. הדרך של המדינה למדוד עוני היא על ידי נוסחה סטטיסטית, שמגדירה מה הוא השכר שחצי מהאוכלוסייה משתכרת למעלה ממנו, וחצי מתחת, היא לוקחת 50% מהמספר הזה, ועד ידי זה משרטטת את קו העוני שהוא למעשה משהו וירטואלי שמתבסס על הכנסה בלבד. במדד העוני הרב ממדי שאנחנו עושים ב"לתת", אנחנו למעשה בודקים מה מידת המחסור של אנשים, ביחס לחמישה נושאים שמהווים את הצרכים החיוניים לקיום בכבוד, שזה דיור, בריאות, התמודדות עם יוקר המחייה, אי ביטחון תזונתי והשכלה. תופעת העוני היא רב ממדית. העוני מורכב מקשיים של אנשים בתחומים רבים של החיים, ולכן אי אפשר למדוד עוני רק על ידי פרמטר של הכנסה. אנחנו כן רואים שינוי בשנים האחרונות, גם לגבי יכולת המדידה וגם באמצעות הוועדה למלחמה בעוני שקמה, ובין היתר אימצה גם את האמירות שלנו לגבי איך צריך להתמודד עם עוני, איך צריך לטפל בו ואיך צריך לשים יעדים כדי שיהיה אפשר גם לפתור אותם. אנחנו רואים באופן מובהק שקו העוני לא משקף את כמות האנשים שבפקטור חיים בעוני ובמצוקה, מכיוון שעל ידי בדיקת המחסור במדד הרב ממדי, אנחנו רואים שיש למעלה מחצי מיליון נפשות נוספות שנלכדות על ידי המדד, שזה אומר שעל פי האינדיקטורים שאנחנו תיקפנו אותם על ידי מומחים, הם חיים בעוני. אבל, מבחינת הפרמטר של ההכנסה, הם יכולים להיות ב-100 שקלים, ב-200 שקלים יותר מקו העוני, ולכן הקו הזה שמגדיר מה הוא 50% מההכנסה החיצונית, לא מכליל אותם כעניים על פי המדינה, אבל על פי המדד שאנחנו פיתחנו הם עניים בהחלט. דרושה פה הסתכלות סינרגטית, דרושה איזושהי רשות, או במשרד ראש הממשלה שיתכנן את המאמצים, מכיוון שהעוני קשור למשרד הרווחה, ולמשרד החינוך, למשרד הפנים, נגב גליל, שוויון... יש הרבה מאוד משרדים ממשלתיים שעושים גם פעולות, אבל אף אחד לא מודד את הפעולות האלה, אף אחד לא מציב יעד, וגם אף אחד לא מתכלל את הדברים כדי שהפעולות תהיינה אפקטיביות, וכדי שבאמת יהיה אפשר להסתכל איך מצמצמים את שיעורי העוני, ולא רק איך מטפלים באוכלוסייה כזאת או אחרת. וזאת תהיה שאלה, האם הבחירות הקרובות שוב יעשו רק על נושאים מדיניים וצבאיים, או שהציבור בישראל יחליט שממדי העוני הם גבוהים מדי, שיש שוויון רחב מדי, ושהוא רוצה לדרוש מכל המפלגות בקשת הפוליטית להתחייב על תכנית לאומית לצמצום העוני, על יעד לצמצום העוני, ועל תקציבים מתאימים כדי שיאפשרו לנו להיות מדינה באמת יותר מתוקנת.