🌞 איך נוצרה השמש, כיצד היא פועלת ומה השפעתה על האקלים 🌦️ скачать в хорошем качестве

🌞 איך נוצרה השמש, כיצד היא פועלת ומה השפעתה על האקלים 🌦️

הפרק סוקר בהרחבה את תהליך היווצרות השמש ותהליכי ההיתוך הגרעיני שמתרחשים בתוכה. בנוסף סוקרים את מחזור השמש, התפרצויות שמש, זוהר הקוטב, והשלכתם האפשרית על עתידינו. כמוכן, מבינים את המנגנון שבו מחזורי השמש, משפיעים על האקלים שלנו. תמיד נשמח לקבל את תמיכתם בערוץ: https://paypal.me/mezegavir פירוט שלבי היווצרות הכוכבים: במצב נורמלי, החומר שממנו מורכב כוכב מתחיל, הוא ברובו גז מימן, או במילים פשוטות - גרעין אטום בודד, קרי פרוטונים. בגלל שהפרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי, הם נדחים חשמלית, ולכן מנהלים מאבק מול כוח המשיכה (גרוויטציה) שרוצה מבחינתו לכנס אותם לנקודה אחת במרכז הכוכב, כנגד הכוח החשמלי, שדוחה אותם ורוצה שהם יתרחקו כמה שיותר החוצה ממרכז הכוכב. אבל ככל שהכוכב הצעיר צובר עוד ועוד חומר, מהערפילית הגז שבה הוא נולד, כוח המשיכה שלו גדל עם כמות המסה הנצברת. כדור הגז מתלהט ככל שדחיסותו גדלה, ולכן רק מעצם היותו חם ודחוס, הוא מתחיל להקרין אור, במה שמכונה "קרינת גוף שחור", בדומה למנורה שמואירה, ככל שחוט הלהט שבתוכה מתחמם. בשלב הזה הכוכב מכונה "ננס חום" או קדם כוכב (פרוטוכוכב). https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%... כאשר הננס החום מגיע לכמות מסה קריטית, כוח המשיכה כל כך גדול, עד שהפרוטונים, למרות הדחייה החשמלית העצומה בינהם, מתקרבים זה אל זה. ואז קורה הקסם! הפרוטונים בעצמם מורכבים משלושה חלקיקים שנקראים קווארקים, והקווארקים בעלי כוח נוסף, שלישי, שהרוב לא שמעו עליו אי פעם בחייהם, הכוח הזה נקרא הכוח הגרעיני החזק, והוא זה שגורם לשלושת הקווארקים להמשך בעוצמה אידרה, וכך הם מייצרים מבנה, שאותו אנו מכירים כפרוטון. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%... הכוח הגרעיני החזק מצד אחד הוא הכוח הכי חזק בטבע, אך אליה וקוץ בה, והוא פועל רק למרחקים מאוד קצר. כלומר כדי שקוורק של פרוטון א', יצליח למשוך אליו באמצעות הכוח החזק, את הקווארק של פרוטון ב', המרחק בינהם צריך להיות כמעט 0. מה שלרוב לא קורה, כי הכוח החשמלי מונע מהפרוטונים מראש להתקרב כל-כך למרחקים קטנים כאלו, זה מזה. אך כעת בתוך הכוכב הצעיר, כוח המשיכה המתחזק, בהדרגה מקרב עוד ועוד את הפרוטונים הסרבנים, עד שבנקודה קריטית, המרחק בינהם נעשה כל כך קטן, עד שהכוח הגרעיני החזק משתלט, וקווארקים של שני פרוטונים שעד כה לא היו קשורים, נמשכים זה לזה. בבת אחת, כאשר הקרבה מספקת, הקווארקים נמשכים, ושני פרוטונים סרבנים נצמדים זה לזה. ולמעשה יוצרים בכך חומר חדש! הרי פרוטון אחד בגרעין יוצר מימן, אך שני פרוטונים בגרעין יוצרים חומר חדש לחלוטין, שזהו ההליום. וככה התהליך נמשך ונמשך, והליום מושך עוד פרוטון, ואז שלושה פרוטונים בגרעין זה כבר חומר אחר בשם ליתיום... ו-4 פרוטונים בור... 6 פרוטונים פחמן, 8 חמצן... ולמעשה בתוך השמשות נוצרים כמעט כל החומרים שמרכיבים לנו את הטבלה המחזורית, וככה נוצר כל שפע היסודות שיש כיום סביבינו. https://astro-club.tau.ac.il/astroped... בתהליך ההתחברות, שנקרא "היתוך גרעיני", קורה משהו מופלא. אם נניח שמשקל פרוטון הוא 1, אזי הינו מצפים שמשקל של הליום בעל 2 פרוטונים יהיה 2. אך משקלם של שני הפרוטנים הוא רק 1.85. בתהליך ההצמדות, חלק מהמסה של הפרוטונים נעלמת, והיא מומרת לאנרגיה, כפי שאינשטיין תיאר במשוואתו המפורסמת E=MC2, כלומר שמסה ואנרגיה הן 2 צדדים לאותו המטבע, ומסה יכולה להיות לאנרגי (והרבה), וגם ההפך אפשרי, שניתן להפוך אנרגיה למסה. האנרגיה הרבה שמשתחררת כאשר מיליארדי פרוטונים בכוכב שהגיע למסה הקריטית, משחררים בתהליך ההיתוך שלהם, מייצרת קרינה רבה, וזוהי למשעה קרינת הכוכבים, בינהם גם השמש שלנו. שלמעשה לא "בוערים" במובן של אש, אלא פשוט מותכים ליסודות חדשים, ומאבדים מעט מסה בתהליך, שמתורגמת לאנרגיית חום וקרינה אדירה. וככה בהדרגה, נוצרים היסודות, עד שמגיעים ליסוד ברזל. כוכבים שמוארים ע"י אנרגיית ההיתוך הגרעיני, כבר מכונים כוכבים רגלים, או כוכבי "הסדרה הראשית". https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%... כל יסוד נוסף, שמכיל יותר פרוטונים מברזל, עושה את התהליך ההפוך, והרכבתו דורשת יותר אנרגיה מאשר הוא משחרר בעת התכתו. ולכן כוכבים שהגיעו עד לשלב שכל תכולת המימן הראשונית שלהם כבר הותכה עד שהגיעו לברזל, לפתע מתקררים. ואז כוח המשיכה, משתלט על התהליך, וכעת אין מי שיתנגד לו (החום שהשתחרר בתהליך ההתכה בעצם רצה "לפוצץ" את הכוכב, אך כוח המשיכה ניסה לכנס אותו לנקודה אחת במרכז, ולמעשה קוטר השמש/כוכב, היא קו האיזון בין האנרגיה המתפרצת לכוח שמנסה לכנס פנימה), בבת אחת דוחס את הכוכב פנימה, ואז בתהליך הכוכב בהתפרצות אדירה משיל את המעטפת שלו. האנרגיה בזמן ההתפרצות האדירה שמכונה "סופר נובה", מספקת אנרגיה זמנית ליצרית שאר היסודות הכבדים מברל, כמו זהב, כסף, אורניום ועופרת... וככה בעצם נוצרים כל יסודות הטבלה המחזורית. ליבת הכוכב שנותר, לאחר שמעטפתו פוזרה בהתפוצצות הסופר נובה, יכולה לקרוס כעת פנימה לנקודה אחת. אם מסת הליבה הנותרת גדול מספיק, אין מי שיעצור את כוח המשיכה, והוא דוחס את כל שארית ליבת הכוכב, לנקודה אחת, וזהו בעצם חור שחור.