‏בנימין לוריא | דיבורים טובים - שיעורי שמירת הלשון למען עם ישראל | מרכז ישראל בראשית התשפ״ו скачать в хорошем качестве

‏בנימין לוריא | דיבורים טובים - שיעורי שמירת הלשון למען עם ישראל | מרכז ישראל בראשית התשפ״ו

#שמירת_הלשון #עם_ישראל_חי #התחזקות #ישראל_בראשית #ותן_חלקנו #חובת_השמירה "כגמול עלי נפשי": הביטחון בהשם הוא ההבנה העמוקה שגם בזמנים קשים, הקדוש ברוך הוא דואג לנו יותר ממה שאנחנו דואגים לעצמנו, כי שורש נשמתנו קדוש ומוגן - שער הבטחון השיעור פתח בהדגשה כי נפש כל יהודי קדושה משורשה, וכי צדיקות אמיתית מושגת באמצעות עמל והתגברות, ולא בלידה מיוחדת, קורא לנו לא להתייאש מלהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. מתוך "שער הביטחון" למדנו שאמון בהשם מביא מנוחת נפש וגוף, ומאפשר לבחור עיסוק המתאים לחובות התורה ולא עבודה מתישה. ביטחון זה מונע עוגמת נפש מכשלונות במסחר או ממחלות, שכן הבורא דואג לצרכינו טוב יותר מאיתנו ובוחר עבורנו את הטוב ביותר. לב בוטח גם שמח בכל מה שהשם מביא עליו, מתוך ידיעה שזה לטובתו, כפי שאם מרחמת מטפלת בבנה הקטן. "לשון הרע מייבשת את מקור השפע, ולשון שמורה בונה עולם שבו למקטרגים אין פה לדבר" - ספר חפץ חיים הלימוד בספר "חפץ חיים" החל בתפילה לשמירת הפה והלשון מלשון הרע ומכל דיבור אסור, ובהקדשה לזכות עם ישראל כולו. שמענו סיפור מחזק על אדם שחווה מוות קליני וראה דמויות ללא פה, אוזניים או פנים, כסמל לכך ששמירת הלשון שוללת מהמקטרגים את היכולת לדבר או לשמוע. למדנו כי דיבור על חיסרון במעלה של אדם, גם אם אמת, הוא לשון הרע אסור מן התורה, במיוחד אם כוונתו להשפיל או לגרום צער. דיבור כזה יכול לפגוע בכבוד התורה, בפרנסה ואף לייבש את מקור השפע של השומעים, ולכן עלינו לחשוב כיצד היינו מרגישים אם היו מדברים עלינו באופן דומה. "אף אם תיפול אלף פעמים, כל רגע של שתיקה הוא יהלום של אור גנוז: לעולם אל תרפה מן המלחמה על לשונך" - ספר חובת השמירה בספר "חובת השמירה" התמודדנו עם התחושה שקשה לקיים את שמירת הלשון בשלמותה. ה"חפץ חיים" מלמד שאפילו רגע אחד של חסימת הפה מזכה באור גנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער, ומדמה זאת לאיסוף יהלומים – אין מותר לוותר על כל יהלום רק כי לא נוכל לאסוף את כולם. המחשבה "אני לא יכול" שגויה, כי ככל שמתרגלים, קל יותר לשמור על הפה, והנפש מתחילה להרגיש דיבור לא הוגן עוד לפני שהוא יוצא. גם אם נופלים שוב ושוב, אין להתייאש; יש לקום ולהילחם שוב ושוב, כפי המשל על הילדה בשוק, שכל ירק שתוכל לחטוף בחזרה יהיה שלה. המסע בעולם הזה הוא מלחמה תמידית עם היצר, ו"מנוחת הנפש" השלמה תגיע רק בעולם הבא, אך תמיד יש לקום מכל נפילה בשמחה ובהתחדשות.