פודקסט "בגוף אישה"- שיחות על גוף, נפש ותודעה נשית. פרק 1 ידיעת השינוי скачать в хорошем качестве

פודקסט "בגוף אישה"- שיחות על גוף, נפש ותודעה נשית. פרק 1 ידיעת השינוי

הדבר הקבוע בחיים שלנו הוא השינוי. המשפט הזה הוא כל כך משמעותי לכולנו, אבל בייחוד לנו הנשים, שהתנודתיות אצלנו היא כל כך דרמטית וקורית על בסיס יום יומי. אנחנו שרגילות לתפקד בכל כך הרבה כובעים ודרישות אינסופיות מהסביבה, אנחנו שפרק זמן די משמעותי מחיינו עסוקות בנתינה החוצה- בטיפול בסובבים אותנו, לרוב לא מספיק מודעות לתנודתיות הזו שהגוף הנשי שלנו חווה, כל חודש בחודשו לאורך כל החיים. חוסר המודעות, לא כי זה לא מעניין אותנו (או לפחות את רובנו), אלא כי פשוט לא לימדו אותנו, גורמת לנו לנסות להמשיך לנוע קדימה, לעיתים בכל הכוח ללא הקשבה לגוף ולשינויים שהוא עובר. נשים מתנהלות ככה שנים על גבי שנים. מעמיסות על עצמן עוד משימות, עוד פרויקטים בבית בעבודה, ממשיכות וממשיכות להעמיס עד שהגוף מתחיל לאותת או ממש קורס ועוצר אותן. אז כן לא לימדו אותנו מספיק כבר שהיינו נערות, להבין את הייחודיות מצד אחד והמורכבות מצד שני שהגוף הנשי שלנו סוחב על עצמו. לא לימדו אותנו אבל גם לא לימדו את האמהות שלנו והסבתות שלנו… זה משהו שעובר ככה מדור לדור והולך ומתעצם, בייחוד בתקופה שאנחנו חיות בה. הציפייה מאיתנו הנשים היא להצליח לתפקד בכמה כובעים בו זמנית, להתקדם, להצליח, להוכיח את עצמנו כשוות ועוד ועוד... אז מצד אחד זה נהדר כי אנחנו עצמאיות להחליט, חופשיות להתבטא ולהשמיע את קולנו, אבל מצד שני זה יוצר עומסים נוספים על הגוף שלנו שמחייב אותנו להקשיב לו. בפעם הראשונה שהתחלתי ללמוד על ידיעת השינוי, הוקסמתי מהקלות והפשטות שבדברים. הרי אנחנו כל הזמן מחפשות את הדבר הזה הקבוע. הדבר הזה שיגרום לי להרגיש "הנה הגעתי למקום הבטוח" כשבעצם המקום הבטוח הוא ההבנה שהכל משתנה תמיד. זו הבנה שלקח לי הרבה מאוד זמן להפנים ולהבין, ועדיין אני ממשיכה לתרגל, ללמוד, לחקור ולהבין מה זה באמת דורש ממני. והאמת זה לא ממש קל… אותו מקום יציב ובטוח, קבוע ובלתי משתנה נמצא בתוכי. זהו אותו ניצוץ אלוהי שקיים בתוכי שיודע את הדרך שלי, שיודע לכוון אותי, וכל מה שהוא מבקש ממני זה רגע לעצור. רגע להוריד הילוך. רגע להקשיב. ומי כמוני יודעת כמה זה קשה….. איך אפשר בתוך מירוץ היום יופם לעצור ולהקשיב? איך אפשר להוריד הילוך מצד אחד ולהגביר את הקצב מצד שני? ככל שאני מעמיקה בלמידה ובתרגול הזה של ידיעת השינוי אני מבינה שזה אפשרי. אז מהו בעצם השינוי הקבוע? איך בתוך השינוי הקובע אני יכולה בכל זאת למצוא עוגן יציב? לחצי על הקישור כאן הלינק כדי להמשיך לקרוא https://bit.ly/3ACxkFi ואם עלו לך מחשבות, תובנות או שאלות בנושא תכתבי לי כאן בתגובות.הדבר הקבוע בחיים שלנו הוא השינוי. המשפט הזה הוא כל כך משמעותי לכולנו, אבל בייחוד לנו הנשים, שהתנודתיות אצלנו היא כל כך דרמטית וקורית על בסיס יום יומי. אנחנו שרגילות לתפקד בכל כך הרבה כובעים ודרישות אינסופיות מהסביבה, אנחנו שפרק זמן די משמעותי מחיינו עסוקות בנתינה החוצה- בטיפול בסובבים אותנו, לרוב לא מספיק מודעות לתנודתיות הזו שהגוף הנשי שלנו חווה, כל חודש בחודשו לאורך כל החיים. חוסר המודעות, לא כי זה לא מעניין אותנו (או לפחות את רובנו), אלא כי פשוט לא לימדו אותנו, גורמת לנו לנסות להמשיך לנוע קדימה, לעיתים בכל הכוח ללא הקשבה לגוף ולשינויים שהוא עובר. נשים מתנהלות ככה שנים על גבי שנים. מעמיסות על עצמן עוד משימות, עוד פרויקטים בבית בעבודה, ממשיכות וממשיכות להעמיס עד שהגוף מתחיל לאותת או ממש קורס ועוצר אותן. אז כן לא לימדו אותנו מספיק כבר שהיינו נערות, להבין את הייחודיות מצד אחד והמורכבות מצד שני שהגוף הנשי שלנו סוחב על עצמו. לא לימדו אותנו אבל גם לא לימדו את האמהות שלנו והסבתות שלנו… זה משהו שעובר ככה מדור לדור והולך ומתעצם, בייחוד בתקופה שאנחנו חיות בה. הציפייה מאיתנו הנשים היא להצליח לתפקד בכמה כובעים בו זמנית, להתקדם, להצליח, להוכיח את עצמנו כשוות ועוד ועוד... אז מצד אחד זה נהדר כי אנחנו עצמאיות להחליט, חופשיות להתבטא ולהשמיע את קולנו, אבל מצד שני זה יוצר עומסים נוספים על הגוף שלנו שמחייב אותנו להקשיב לו. בפעם הראשונה שהתחלתי ללמוד על ידיעת השינוי, הוקסמתי מהקלות והפשטות שבדברים. הרי אנחנו כל הזמן מחפשות את הדבר הזה הקבוע. הדבר הזה שיגרום לי להרגיש "הנה הגעתי למקום הבטוח" כשבעצם המקום הבטוח הוא ההבנה שהכל משתנה תמיד. זו הבנה שלקח לי הרבה מאוד זמן להפנים ולהבין, ועדיין אני ממשיכה לתרגל, ללמוד, לחקור ולהבין מה זה באמת דורש ממני. והאמת זה לא ממש קל… אותו מקום יציב ובטוח, קבוע ובלתי משתנה נמצא בתוכי. זהו אותו ניצוץ אלוהי שקיים בתוכי שיודע את הדרך שלי, שיודע לכוון אותי, וכל מה שהוא מבקש ממני זה רגע לעצור. רגע להוריד הילוך. רגע להקשיב. ומי כמוני יודעת כמה זה קשה….. איך אפשר בתוך מירוץ היום יום לעצור ולהקשיב? איך אפשר להוריד הילוך מצד אחד ולהגביר את הקצב מצד שני? ככל שאני מעמיקה בלמידה ובתרגול הזה של ידיעת השינוי אני מבינה שזה אפשרי. אז מהו בעצם השינוי הקבוע? איך בתוך השינוי הקובע אני יכולה בכל זאת למצוא עוגן יציב? לחצי על הקישור כאן הלינק כדי להמשיך לקרוא https://bit.ly/3ACxkFi ואם עלו לך מחשבות, תובנות או שאלות בנושא תכתבי לי כאן בתגובות.