כנס לתרבות ומורשת של קהילת הצוענים בירושלים (דומארי) / JERUSALEMTIMES.CO.IL בחסות ב.מ טק בע"מ скачать в хорошем качестве

כנס לתרבות ומורשת של קהילת הצוענים בירושלים (דומארי) / JERUSALEMTIMES.CO.IL בחסות ב.מ טק בע"מ

שנים לאחר שאבדו את זהותם היחודית, קהילת הצוענים הנרדפת של ירושלים מנסה להחזיר 'עטרה ליושנה' רבים לא יודעים אבל בתוככי מדינת ישראל ישנה קהילה אשר נחשבת כמיעוט המודר והמופלה בישראל עד כדי כך שאנשים נמנעים במגע עמם בדומה לכת הטמאים בהודו. קהילת הצוענים (יש לומר 'הדומארי') הקטנה שחיה בעליבות בשכונה בתוך חומות העיר העתיקה מנסה בשנים האחרונות הרבה בזכות פועלה של אישה אמיצה במיוחד בשם אמון סלים להחיות מחדש את תרבותם הנשכחת מאז שהם נטמעו בחברה הערבית המקומית. לעזרתם התגייסו בין היתר ד"ר נירית שלו חליפא, אוצרת אומנות חזותית שדולה פנינים ארכיוניים הקשורים לקהילה. כך גם האתנו – מוזיקאי ירון צ'רניאק שהקים עמותה שמשמרת מוזיקה דתית עתיקה של מיעוטים נרדפים בעולם ואיך כל זה קשור לכנסיית עמנואל בירושלים שם נערך השבוע כנס בנושא לא רבים יודעים אך בתוככי חומות העיר העתיקה בירושלים בשכונת 'באב אל חוטה' חיים כבר קרוב למאה שנים כמה אלפים בודדים של 'צוענים' שהגיעו לכאן לפני כ 200 שנה ובמזרח התיכון הם בעלי היסטוריה של 800 שנים עת יצאו למסעם מהודו אלו קרויים 'הדומארי' להבדיל מאנשי 'רומא' – צוענים שהגיעו ליבשת אירופה והם קצת יותר מוכרים. הצוענים הם קהילה נודדת אך החל מתחילת המאה הקודמת חלקם הגדול חדל לנדוד והם הפכו ליושבי קבע. הם גם זנחו את עיסוקיהם המסורתיים כמו חרשי ברזל, בדרנים ומנחשי עתידות. בחיצוניותם, בשפתם ובמנהגיהם, הם דומים מאוד לשכניהם הערבים. הצוענים חיו באזור ירושלים במאהלים או בצריפי פח. לאחר מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, העבירה אותם ממשלת המנדט לתוך העיר העתיקה ומינו תחתיהם את המוכתאר – מנהיג מקומי שמייצג אותם אל מול השלטונות. מאז הם חיים בשכונה במין בידוד חברתי ובתחתית הסולם החברתי: "אנשים מתוך החברה הערבית לא מזכירים אותם, לא מתחברים איתם, לא נוגעים בהם. זה דבר שלאנשים קשה להאמין שבכלל בישראל יש כת טמאים כמו שאנחנו מכירים מהודו, אז יש לנו גם כאן. וכן זה עד היום כך מבחינה תרבותית ואנחנו רואים את זה גם, אפילו אנשים בבתי ספר" מספרת ד"ר נירית שלו כליפא, אוצרת אומנות וחוקרת היסטוריה חזותית בישראל ומי שחברה לקהילת הצוענים כדי לעזור להם במלאכת התיעוד והשימור: "זוהי חברה שבה יש אחוז נשירה גבוה מבתי הספר ולכן זוהי קהילה שיש בה אחוזים גבוהים של אנאלפבתיות, הגברים הם עובדים ניקיון, כי כבר לא ניתן לעסוק באותם מלאכות עתיקות שהם היו אמונים עליהם. זו קהילה שהייתה גם מקבצת נדבות בשנים עברו. למעשה זו קהילה שהיא כל כך מוחרגת כך שאין לה שום פלטפורמה לצמוח ממנה