שיר עד - על אם הדרך - מילים: נתן אלתרמן | לחן: נעמי שמר | שירה: דני מסנג - Danny Maseng скачать в хорошем качестве

שיר עד - על אם הדרך - מילים: נתן אלתרמן | לחן: נעמי שמר | שירה: דני מסנג - Danny Maseng

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה.    / שירעד   תיאור השיר: ----------------- מילים: נתן אלתרמן (1970-1910) | לחן: נעמי שמר (2004-1930) | עיבוד: שמעון כהן (נ' 1937) | שירה: דני מסנג (בשני קולות) (נ' 1950) | ליווי כלי: תזמורת רשות השידור | שנת כתיבה: 1947 | שנת הלחנה: 1971. השיר "על אם הדרך" ("Al Em HaDerech") ("On The Main Road") נכתב בתקופת ההעפלה שלאחר השואה, ערב הקמת המדינה. דרך גלגולו של עץ על אם-הדרך, מתאר השיר חילופים של שלושה דורות במשפחה יהודית אחת, ובאמצעותם, למעשה, מתייחס לקורותיו של עם ישראל ולסיפור המעבר מגולה ומשואה לתקומה: בגלגול הראשון העץ הנטוע נכרת; בגלגול הבא הוא הופך לתורֶן בספינת מעפילים המובילה את היהודי/ם בים הסוער מהגלות לארצ/ו/ם; ושם, בגלגול השלישי, יינטע העץ מחדש וייתן פרי. את סיפור השיר מספרת האם כשיר-ערש לבנה הקטן בספינת מעפילים. חיים גורי (תחת החותמת ח-גי) הגדיר את השיר כאחת הבלדות הנפלאות של ימי עלייה ב', של תקופת ההעפלה. (דבר, 3.1.1972). השיר נתפרסם לראשונה בערב פסח, י"ד ניסן תש"ז , 4.4.1947, תחת החותמת "נתן א.", בטורו של אלתרמן, "הטור השביעי" בעיתון "דבר". ימים ספורים קודם לכן תפסו הבריטים את ספינת המעפילים "מולדת", ויש הקושרים את כתיבת השיר לאירוע זה. בשנת תש"ח, 1948, נכלל השיר בספר "הטור השביעי : שירי העת והעתון", בפרק ג', "דרך הים" (הוצאת "עם עובד", תל-אביב, עמ' 107-105). להלן על השיר, מתוך - זיוה שמיר: "עמד נופל אפים - על טורו של אלתרמן 'על אם הדרך' שהיה לשיר זמר" (חדשות בן עזר, 21.4.2022): השיר "על אם הדרך" מתבסס על טקסט של שיר-עַם יידי בשם "אויפֿן וועג שטייט אַ בּוֹים" ("על הדרך עומד עץ"), שהיה מוּשר בקהילות ישראל במזרח אירופה בתקופת "חיבת ציון". על בסיס שיר עממי זה חיבר ב-1938 גדול משוררי היידיש, איציק מאַנגר, גרסה משלו, ובה עומד על אם הדרך עץ שּכל הציפורים נטשוהו, והבן מבקש מאימו לצמח כנפיים ולעּוף למרחקים. (שירו של מאנגר תורגם למספר גרסאות בעברית וזכה לביצועים רבים, רובם במנגינה של פיליפ לסקובסקי). מהמקור היידי אימץ אלתרמן את המוטיב של היהודי העוזב את העץ לעת תפילת ערבית ושם פניו לירושלים, ומן העיבוד של מאנגר הוא אימץ את התבנית של הדיאלוג בין האם לבנה. אלתרמן בנה את שירו בתבנית של שיר-ערש, שּבו מספרת האם לִבנה את ההיסטוריה המשפחתית - על אירועיה ומוראותיה (ובמשתמע היא מספרת לו את ההיסטוריה של עם ישראל). האם-האומה מספרת לבנה היתום את סיפורו של הסב שנשא תפילה ליד העץ ואת סיפורו של האב שנעקד אל העץ והומת בידי המרצחים [...], ומובילה את בנה (והאומה את בניה) דרך הים לארצם החדשה-הישנה [...] העץ היה נטוע באדמת הגולה, כמו היהודי שניסה להתערֹות בארצות מושבו, אך נשא תמיד את עיניו מזרחה. אל העץ הזה נעקד האב, ואילּו ילדֹו הפך אותו לתורן הספינה העושה דרכה מזרחה, לעיר ציֹון וירושלים. [...] צאצאי הסב היהודי, שנעקד והומת בידי בני בליעל, יהלכו בארץ, והגזע לא ייכרת. [...] בארץ יינטע עץ חלף זה שנכרת, וענפיו ישאו פרי. שוב לא יהיה העץ "עמוד תלייה" כמו זה שאליו נעקד הסב, כי אם "עמוד תפילה" ושער תהילה. השיר הולחן בשנת 1971 על-ידי נעמי שמר, והתפרסם באוקטובר 1971, בביצועה של להקת חיל הים (בתכניתה "שירת הים"), עם הסולנית חיה ארד (חיה ארד-יונאי). במהרה הפך השיר ללהיט. גרסתו קצרה מהגרסה המקורית הכתובה. על הלחנתו, סיפרה נעמי שמר: "כאשר מדובר בשיר מתוך ספר, הוא מונח אצלי במדגרה שנים ארוכות. כמו שירים מגיל הנעורים: 'על אם הדרך' של אלתרמן. זהו שיר שמציק לי מאד מאז שאני מכירה אותו. קראתי אותו בטור השביעי כשהייתי בת 16. ‬היה לי קשה לעשות לו מנגינה, בגלל האורך שלו. ההזדמנות באה כאשר באו מלהקת חיל הים ורצו שיר לתוכנית החדשה שלהם". (מעריב, 2.12.1971). השיר, מפי דני מסנג, שודר בטלביזיה הישראלית בשחור לבן (אין שנה) (תודה לאיתי תדמור). הוא שב ושודר (ב-2001 או ב-2002), בתכנית הרדיו "עוד חוזר הניגון" - מאוצר ההקלטות של רשות השידור - עם שמעון כהן בשירי אלתרמן, בעריכתו ובהגשתו של אברהם זיגמן - ומובא כאן מתוכו. להלן הגרסה הכתובה של השיר, מתוך הספר "הטור השביעי" (מילות הגירסה המושרת רשומות על-גבי הסרטון): על אם הדרך עץ עמד, עמד נופל-אפיים. נום, נומה בן. הלילה רד. ליל סער על המים. הס, ילד. הספינה על צד נוטה מזעף רוח. על אם הדרך עץ עמד, אין-ציץ ואין-תפוח. אל זה העץ אי-פעם, בן, אבי-אמך הגיע. וצל ערבית בעץ קינן ובד הוא לא הניע. כבש בו ראש אבי-אמך, - פניו לירושלים. נשא בבכי תפילת מנחה, עם אלוהיו בשניים. על כך סופר, על כך הוגד, בשיר יפה, שכוח. הס, ילד. הספינה על צד זועקת מול הרוח. הס, ילד. הספינה על צד חותרה, שואגת מרי. על אם הדרך עץ עמד, אין-פרח ואין-פרי. אל זה העץ אביך, בן, נקשר, עקוד בחבל. ברזל ושוט היכוהו, בן, וחם תימר ההבל. וכשהיה כאש אדום השוט החד מחרב, צנח אביך ארצה דום, לעת מנחה, עם ערב. צנח ממזבחו לאט, - פניו לירושלים. הס, ילד. הספינה על צד כורעה, נושקת מים. כורעת הספינה על צד, עולה שלופת ציפורן! על אם הדרך עץ נכרת, נכרת ויהי לתורן... על הסיפון ניצב הוא רם, חבוק בחבל פלד, העץ השב משיר העם, מזמר הקפלות. אליו נקרעת רוח ליל, - וכאילו שוב, לפתע, כולו טובל בצחוק וילל של תוף וקלרינטה. הס, ילד, שער התהילה לתורן ייפתח. הוא גם היום עמוד תפילה, הוא גם היום מזבח. - על אם הדרך עץ עמד ולא ייפול אפיים. נום ילד. הספינה על צד חותרה, בוקעת מים. התמונה של דני מסנג, המלווה את הסרטון, לקוחה מעטיפת התקליט "דני מסנג - אלבום ראשון" (התקליט, חיפה). הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.