מבטיחה שאני לא סובלת: נשים בזנות מעידות לטובת בית הבושת שלהן ברח' יצחק שדה 34-36 תל אביב скачать в хорошем качестве

מבטיחה שאני לא סובלת: נשים בזנות מעידות לטובת בית הבושת שלהן ברח' יצחק שדה 34-36 תל אביב

הן באות והולכות כרצונן וכועסות רק על המשטרה שנוהגת בהן בגסות. כ-30 נשים בזנות התייצבו השבוע בבית המשפט כדי להגן על מה שהן רואות כמרחב בטוח: "שם לא משפילים ולא אונסים". אך האם באמת מדובר ביוזמה עצמאית? ואיך בכלל מגיעים לעולם הזה? צפו בריאיון עם אחת הנשים http://wp.me/pxMec-3DZ "השאלה שאני הכי שונאת ששואלים אותי היא מה את עושה בחיים". מה את עונה? "תלוי. אם זה מישהו שהוא מכר או משהו כזה, אז אני אומרת שאני... האמת היא שאני משקרת. כי זה מכר, מה לי ולו? אז אני אומרת שאני מטפלת או שאני עובדת בביטוח, כי הוא יכול לשאול אותי מה שהוא רוצה ותמיד תהיה לי תשובה. אם זה מישהו שאני כביכול הולכת להיות אתו ביחסים אינטימיים אני אומרת לו שעד שנתחתן זה לא רלוונטי, הרי אנחנו לא הולכים להתחתן בכל מקרה. אני לא מתביישת בזה. אם להיות הכי כנה, כמו שבנאדם לא מתבייש שהוא מחרבן אבל לא נעים לו שאנשים אחרים יראו את זה - אז אותו סיפור, פלוס מינוס". יולי (שם בדוי, כמו שמות כל הנשים שעוסקות בזנות שהתראיינו לכתבה), בת 38 ואם לחייל, היא זונה כבר 14 שנים – והיא לא מצטערת לרגע על המקצוע שבחרה. כן, היא מסבירה, זו הייתה בחירה מודעת לגמרי. "סיימתי לימודים, עבדתי בבנק טפחות, אחר כך עבדתי בנטוויז'ן ויום אחד נתקלתי במודעה מעניינת: 'רוצה להרוויח 25 אלף שקל?' בטח רוצה, מה זאת אומרת. אז התקשרתי והגעתי. האמת היא שנקרעתי מצחוק. ידעתי מה אני צריכה לעשות בשביל זה, ואמרתי, יאללה. זה לא כזה הזיז לי, למען האמת. לא יודעת, זה פשוט לא הזיז לי יותר מדי. רציתי את הכסף שלי ואת הדברים שלי. כן, יכולתי למצוא מישהו שוואלה, יבוא ויפנק אותי ויקנה לי וכל הדברים האלה, ולהיות בארמון של סורגים. זה הדבר האחרון שאני אלך לעשות". ביום שלישי השבוע הגיעה יולי לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, יחד עם עשרות נשים נוספות שעובדות בבית בושת ברחוב יצחק שדה בעיר ונאבקות נגד סגירתו. לפני כשנה ביקשה המשטרה להוציא צו סגירה זמני למקום. זנות היא לא עבירה בישראל, אבל סרסרות והפעלת מקום לזנות – כן, ואחת הנשים מועמדת לדין על כך. השופט איתי הרמלין נתן החלטה תקדימית כשדחה את בקשת המשטרה והסביר כי סגירת לבית הבושת עלולה להרע את מצבן של הנשים ולדרדר אותן לחיים ברחוב. בשלב הזה שילבה המשטרה ידיים עם הפרקליטות הפלילית ועם הפרקליטות האזרחית בתל אביב וביקשה לסגור את מבנה בית הבושת לצמיתות, משום שמתבצעת בו פעילות בלתי חוקית. עם זאת, עבודה בזנות אינה מנוגדת לחוק, והנשים טוענות כי סגירת בית העסק מגבילה את מקומות העיסוק שלהן. "השאלה בתיק אינה מצטמצמת לסוגיה של סגירת מבנה", הסביר השופט הרמלין בשבוע שעבר. "לסגירת המבנה משמעויות לא רק לבעלי הנכס ולמי ששוכר אותו, אלא גם לנשים שמשתמשות בנכס". מחוזקות מהדברים האלה, עלו הנשים להעיד, בזו אחר זו, במטרה למנוע את סגירת בית הבושת. את בעלי הנכס, את מנהלת המקום ואת הנשים שעובדות בו מייצגים עורכי הדין קטי צווטקוב, ירוסלב מץ, ישראל קליין ושי גלילי. המדינה מצדה מנסה להראות שהעבודה במבנה היא מאורגנת, מתואמת ומסודרת, מה שמוכיח את קיומה של פעילות בלתי חוקית.