שיר עד - ואולי (כנרת שלי) - מילים: רחל | לחן: יהודה שרת | שירה: שלישיית גשר הירקון - The Yarkon Trio скачать в хорошем качестве

שיר עד - ואולי (כנרת שלי) - מילים: רחל | לחן: יהודה שרת | שירה: שלישיית גשר הירקון - The Yarkon Trio

מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" ◄ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◄    / @shir-ad   תיאור השיר: ----------------- מילים: רחל (רחל בלובשטיין-סלע) (רחל המשוררת) (1931-1890) | לחן: יהודה שרת (1979-1901) | עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) | ביצוע: שלישיית גשר הירקון: בני אמדורסקי (1994-1931), אריק איינשטיין (2013-1939), יהורם גאון (נ' 1939) | שנת כתיבה: תרפ"ז, 1927, תל אביב | שנת הלחנה: תרצ"ב, 1932 | שנת הקלטה: 1964. בשיר "ואולי" ("כנרת שלי") ("ים כנרת") ("And Maybe") מביעה רחל, החולה בשחפת, את געגועיה לדגניה ולכנרת, משם גורשה עקב מחלתה. השיר נדפס לראשונה ב"דבר" ב-1927, ללא כותרת. בהמשך נכלל בקובץ השירים השני של רחל, "מנגד: שירים מאת רחל" (הוצאת דבר, תר"צ, 1930). יהודה שרת הלחין את השיר ב-1932, שנה לאחר פטירתה של רחל, בעת ששהה בשליחות תנועת "החלוץ" בגרמניה. על נסיבות כתיבת השיר והלחנתו, סיפר חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן (2023-1935) (חלק מהדברים לקוחים מחוברת התקליטור "יוסף מנור שפינדל - למה עזביתני", העמותה למורשת הזמר העברי, 2008): כשנתפרסמה ב-1927 החוברת 'ספיח', קובץ השירים הראשון של המשוררת רחל, עלעלה רחל בין דפיה ושבה וקראה את השירים שכתבה על ימי שהותה בחוות כנרת. רק 12 שנים חלפו מאז, אך בעיניה כבר נדמו אותם ימים כחלום רחוק. לפיכך התיישבה וניסחה בדמעות על גבי הדף 5 שאלות: השאלה הפותחת הייתה 'ואולי לא היו הדברים מעולם', והשאלה החותמת - 'ההיית או חלמתי חלום?'. את כתב היד שלחה כעבור מספר ימים למערכת 'דבר', והוא התפרסם תחת שלוש כוכביות, בלי שם. יהודה שרת הלחין את השיר ב-1932, שנה לאחר מותהּ של רחל, כששהה בגרמניה כשליח תנועת 'החלוץ' (לשליחות יצא ב-1930). תפקידו היה לעודד צעירים יהודיים מגרמניה לעלות לארץ. בחורף תרצ"ב, למול צעירים בחוות חלוצים ליד ברלין, נזכר שרת במילות השיר "ואולי", שאותן ידע בעל-פה, וכדי לרכך את ליבם, החל לדקלם אותו בפניהם, תוך שהוא מלחין ושר אותו. מייד בסיימו, התחרט על שקרה. המנגינה לא נתחבבה עליו. הוא זיהה בה נימה של רכרוכיות רגשנית שהעידה על יצירה ברגע של חולשה, והחליט לזנוח אותה. כעבור יומיים הגיע לחווה אליק שומרוני, חברו לשליחות מקיבוץ אפיקים. הצעירים סיפרו לו על השיר, ולאחר ששומרוני הפציר בו, נעתר שרת והשמיע אותו בפניו. לאחר 3 חודשים עזב שרת את ברלין לליטא. בדרכו ברכבת, פגש נערה מ"השומר הצעיר". כשהתעניין מה שרים אצלם בתנועה, ענתה לו: "ואולי לא היו הדברים מעולם. זה שיר שטוב לשיר אותו כששמח וכשעצוב". שרת המופתע קיווה, כי השיר יישאר בליטא ולא ייצא מגבולותיה. אך ב-1934 הוקלט השיר על-ידי זמר הבריטון החובב, יוסף שפינדל (מנור), שלמד משפטים בלונדון, ונטבע על גבי תקליט 10 אינץ'. את השיר הקליט לבקשת תנועת הנוער הציונית "הבונים" באנגליה, כחלק מסדרה של שירים עבריים, שנועדו לעודד עלייה של בני נוער יהודיים לארץ. הקלטת השירים נעשתה בחברת התקליטים הבריטית, "His Master's Voice" , עם ליווי בפסנתר של פרסי קאהן (Percy Kahn). כשחזר יהודה שרת לארץ, בעת שהסתובב ברחוב נחלת בנימין בתל-אביב ב-1934, שמע את השיר בוקע מפי שפינדל מחנות גרמופונים. הוא לא אהב את הביצוע, וטען ששפינדל שיבש את הלחן לכיוון ה"שמאלצי". אז החליט לנתק סופית את הקשר שלו עם השיר. לאליהו הכהן, שביקר אותו על ערש דווי ב-1979, הסביר: "לא רציתי להשלים עם זה שלחן שלא רציתי בו החל להתפשט בארץ. אינני מעוניין שהשיר ייצג אותי, לא מפני שהוא רע אלא מפני שהוא רגשני מעבר למידה שאני סובל אותה. רציתי שיהיה יותר מדוד, יותר רתמי, אך מאחר והשיר התפשט באופן שונה, אינני רוצה שחלקי יהיה עם השיר הזה [...] השיר הזה הוא 'בוסר', 'צפצופי נעורים'". כל ימיו נמנע יהודה שרת מלדבר על מנגינת השיר וגם לא פרסם אותה בדפוס. בסופו של דבר המנגינה הייתה חזקה מבעליה. בעקבות ההקלטה של שפינדל, נודע השיר בארץ ובכל רחבי העולם היהודי והפך לאחד האהובים בשירי הכנרת. הוא הושמע בבתי כנסת בתום התפילות, וזכה לביצועים ולהקלטות רבים בעיבודים שונים, כולל מפי חזנים וזמרים יהודיים נודעים (ברל'ה חגי, סידור בלרסקי, שלמה קוגל, ואחרים). השיר, המובא כאן מפי שלישייית גשר הירקון, נדפס בתקליטור "קול ישראל מירושלים - הרגעים הגדולים של הרדיו - 80 שנה לשידור העברי", תקליטור 5: "שירים שנולדו ברדיו - הקלאסיקות שנכתבו וחודשו בקול ישראל חלק א" (2017). ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "רחל המשוררת" ו"שירי מקומות", מפי: 1. סידור בלרסקי (1975-1898). 2. רגינה (חומסקה) בן-אמיתי (1985-1910). 3. יוסף שפינדל (מנור) (1994-1911). 4. יפה ירקוני (2012-1925). 5. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1955. 6. נתניה דברת (1987-1930) - ביצוע משנת 1961. 7. שמעון ישראלי (2023-1932). 8. נחמה הנדל (1998-1936). 9. אסתר עופרים (נ' 1941). 10. דודו זכאי (נ' 1948). 11. עוזי מאירי. 12. חיים משה (נ' 1955). 13. חני דינור. 14. מקהלת מונטי ורדי מ-טיראנו/איטליה. 15. יבגני שפובלוב (2022-1968). 16. הפורטים מכנרת. 17. מקהלת השחר. 18. החזן דוד (דיויד) פרסלר. 19. דנה וקסמן - ביצוע בצ'לו. 20. סיוון טלמור (נ' 1986) - בלחן יצחק (איציק) הרמן. מלווה את הסרטון תמונה ובה רחל וחצר כנרת. ואולי, לא היו הדברים מעולם -- אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזיעת אפי. מעולם, בימים ארוכים ויוקדים של קציר, במרומי עגלה עמוסת אלומות ( - מושר: ממרומי עגלה עמוסת אלומות) לא נתתי קולי בשיר. מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה ובתום של כינרת שלי - הו, כינרת שלי, ההיית? או חלמתי חלום? הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.