🐓Kapparot🐔 כפרות 2024 Yom Kippur CHICKEN ritual in Brooklyn, New York, Crown Heights & Williamsburg скачать в хорошем качестве

🐓Kapparot🐔 כפרות 2024 Yom Kippur CHICKEN ritual in Brooklyn, New York, Crown Heights & Williamsburg

Kapparot (Hebrew: כפרות, Ashkenazi transliteration: Kapporois, Kapores) is a customary atonement ritual practiced by some Orthodox Jews on the eve of Yom Kippur. This is a practice in which either money is waved over a person's head and then donated to charity, or else a chicken is waved over the head and then slaughtered in accordance with halachic rules and donated to the hungry. PETA has made the claim that more than two-thirds of all the slaughtered birds are simply thrown in the trash, while the kapparot organizers claim that the sites donate the dead chickens to feed the poor. Kapparah (כפרה), the singular of kapparot, means "atonement" and comes from the Semitic root כ־פ־ר k-p-r, which means 'to cover', the derived meaning being one of covering or blotting out sin. On the afternoon before Yom Kippur, one prepares an item to be donated to the poor for consumption at the pre-Yom Kippur meal,[4] recites the two biblical passages of Psalms 107:17–20 and Job 33:23–24, and then swings the prepared charitable donation over one's head three times while reciting a short prayer three times. In one variant of the practice of kapparot, the item to be donated to charity is a rooster. In this case, the rooster is swung overhead while still alive. After the kapparot ritual is concluded, the rooster is treated as a normal kosher poultry product, i.e., it is slaughtered according to the laws of shechita. It is then given to charity for consumption at the pre-Yom Kippur meal. In modern times, this variant of the ritual is performed with a rooster for men and a hen for women. In this case, the prayer recited translates as: This is my exchange, this is my substitute, this is my atonement. This rooster (hen) will go to its death, while I will enter and proceed to a good long life and to peace. In a second variant of the practice of kapparot, a bag of money is swung around the head and then given to charity. In this case, the prayer recited translates as: This is my exchange, this is my substitute, this is my atonement. This money will go to charity, while I will enter and proceed to a good long life and to peace. כפרות הוא מנהג יהודי עתיק שנערך בערב יום הכיפורים (ובעת הצורך גם בעשרת ימי תשובה). על פי המסורת, מסובבים תרנגול מעל הראש של כל יהודי ויהודיה ומבקשים שהתרנגול ילך למיתה, ותמורתו ילך האדם לחיים טובים ולשלום. לאחר מכן נמסר התרנגול לשחיטה, וניתן לרוב כצדקה לעניים או נפדה בכסף הנמסר לעניים מה שמכונה פדיון כפרות. יש המקיימים את המנהג ללא בעלי-חיים, באמצעות הנפת כסף מעל הראש ותרומתו ישירות לעניים, באופן המדגיש את מימד הצדקה במנהג. סביב המנהג התפתח פולמוס על רקע מניעים שונים. עם התומכים הבולטים למנהג נמנים, הרמ"א, הרא"ש והאר"י ובין המתנגדים למנהג ניתן למנות את הרמב"ן הרשב"א ורבי יוסף קארו. כיום הנושא מושך התנגדות גדולה, הן מצד ארגוני זכויות בעלי חיים והן מצד רבנים, אשר טוענים שקיום המנהג באמצעות בעלי-חיים עלול לגרום לעבירה על איסור צער בעלי חיים. נהוג לקיים את מנהג הכפרות השכם בבוקר בערב יום הכיפורים או קודם לכן בעשרת ימי תשובה. יש להחזיק את התרנגול (לזכר) או התרנגולת (לנקבה) או את כסף ה'כפרות' ביד ימין ולומר: בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל. (תהלים, ק"ז, י') יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק. (תהלים, ק"ז, י"ד) אֱוִוילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ. כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת. וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ-דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם. יוֹדוּ לַא-דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם. (תהלים, ק"ז, י"ז–כ"א) אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. וַיְחֻנֶּנּוּ וַיאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כפֶר. (איוב, ל"ג, כ"ג–כ"ד) מסובבים את התרנגול או הכסף מעל הראש שלוש פעמים ואומרים: זֶה חֲלִיפָתִי, זֶה תְּמוּרָתִי, זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל [או: זֶה הַכֶּסֶף] יֵלֵךְ לְמִיתָה [או: יֵלֵךְ לִצְדָקָה] וַאֲנִי אֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים אֲרֻכִּים וּלְשָׁלוֹם. אומרים את כל התפילה שלוש פעמים. נהוג[1] לקחת שניים או שלושה תרנגולים לאשה בהריון עבורה ועבור העובר. נהגו לקחת תרנגול לבן, כי הצבע הלבן מסמל את החפים מפשע וכן את כפרת העוונות, כמו שנאמר בספר ישעיה: "אם יהיו חטאיכם כשנים, כשלג ילבינו", עם זאת, אין חובה להדר דווקא אחר תרנגולים לבנים. מבין יהודי גרמניה יש שאינם נוהגים לסובב את הכפרות מעל ראשם אלא לצרור את המעות ולהניחן על שולחן, להניח את ידם על הצרור ולומר "זו כפרתי". את כסף ה'כפרות' נותנים לצדקה. אלו המשתמשים בתרנגול נוהגים לשחוט אותו ולתת אותו ישירות לעניים למאכל, או למכור אותו ולתרום את הכסף תמורתו לצדקה. מקור המנהג מקורות אפשריים יש הרואים[2] בטקס השעיר לעזאזל שבוצע בבית המקדש ביום הכיפורים אב טיפוס למנהג הכפרות, בשל הדמיון הרב שביניהם, שבו עוונות האדם מושתים על חיה שנשלחת למיתה, כדי לכפר עליו. ההבדל העיקרי ביניהם שבעוד ששילוח השעיר היה לאומי ומיועד לחול על כל העם, הטקס בתרנגול הוא טקס פרטי שבו כל אדם אחראי לעצמו. סביר להניח כי לאחר חורבן בית המקדש השני וביטול טקס הכפרה באמצעות השעיר, ראו כמה מחכמי ישראל לתקן את מנהג הכפרות כתחליף לטקס זה.