שיר עד - הפרח לפרפר - מילים: ח.נ. ביאליק | לחן: יוסף פינקהוף | שירה: מקהלת הסמינר למורות מזרחי, 1952 скачать в хорошем качестве

שיר עד - הפרח לפרפר - מילים: ח.נ. ביאליק | לחן: יוסף פינקהוף | שירה: מקהלת הסמינר למורות מזרחי, 1952

🔹 מוזמנים להירשם לערוץ "שיר עד" לשימור הזמר העברי 🎵 אל תשכחו ללחוץ על הפעמון 🔔. תודה.    / שירעד   מילים: חיים-נחמן ביאליק (1934-1873) | לחן: יוסף צבי פינקהוף (1945-1906) | שירה: מקהלת הסמינר למורות מזרחי, בניצוח ורדה היינמן (1997-1912) | "הפרח לפרפר" ("HaPerach LaParpar) הוא שיר ילדים מאת המשורר חיים נחמן ביאליק. בשיר מתאר ביאליק את יחסי הגומלין והאחווה בטבע, דרך הזמנה של הפרח את הפרפר לבוא ולשתות מצופו. ביאליק כּתב את השיר בעת שתכנן את עלייתו ארצה ואת בניית בית-הקבע שלו בתל-אביב, לאחר שרוב חייו עברו עליו במזרח אירופה ובמרכזה. אפשר לראות בשיר ביטוי אלגוריסטי לתלוּת ההדדית בין היהודי החדש, יושב-הקבע, העובד את אדמת מולדתו, לבין "היהודי הנודד" מן הנוסח הישָׁן, הרואה בעולם כולו את ביתו. במקביל, ניתן לראות בו גם ביטוי אלגוריסטי לתלות ההדדית בין שתי לשונות היהודים: העברית המתעוררת לתחייה ולשון היידיש שעדיין שימשה אז את צורכי החיים ה"פשוטים". בשיר, הפרח השתול והמעורה בקרקע מזמין את הפרפר, הנווד וחסר הבית, להיזון ממנו - לקבל ממנו את צבעיו, שמֵהם יתפור לעצמו כתונת ססגונית, ולמוֹץ ממנו טל שיַרווה את צימאונו ויעוררו לחיים חדשים. (מתוך מאמרה של פרופ' זיוה שמיר: "מי הפרפר ומיהו הפרח? - ביאליק מגיש לילדים 'חומר למחשבה'"). מילות השיר נדפסו לראשונה בשנת תרפ"ב, 1922, תחת הכותרת "פרפר", בקובץ שיריו של ביאליק, "ספר הדברים" (הוצאת "אופיר", ירושלם-ברלין). ספר זה הוא אסופת שירי הילדים הראשונה של ביאליק, ובו 16 משיריו, מצויירים על-ידי תום זידמן-פרויד. בשנת תרצ"ג, 1933, נכללו מילות השיר, תחת הכותרת "הפרח לפרפר", בספרו של ביאליק, "שירים ופזמונות לילדים" (תל אביב: דביר. עמ' לא). הספר התפרסם עוד בחייו של ביאליק, לציון יום הולדתו השישים. ביאליק היה גם זה שבחר בכותרת הספר ("שירים ופזמונות ולילדים"). מאז פרסומו הראשון ב-1933 המשיך הספר וראה אור במהדורות נוספות. ביום טו באב תרצ"ד, 27.7.1934, כשלושה שבועות אחרי מות ביאליק, נדפס השיר, תחת הכותרת "הפרח והפרפר", בעמוד השער של "עתוננו" (לילדים קטנים) (שנה שנייה, גליון כב. יוצא אחת לשבועיים על ידי חבורת מורים. ירושלים). בהמשך ישיר ומשלים לשיר זה, חיבר ביאליק את שיר הילדים, "הפרפר לפרח", שבו הפרפר נענה להזמנת הפרח, שותה מצופו ומבטיח לחזור לאחר מעופו אל ההרים. "הפרפר לפרח" פורסם לראשונה באב תרפ"ה, 1925, בעמוד השער של עיתון "עדן" (שנה שניה, חוברת שלישית. ניו-יורק). בשנת 1933 נכלל השיר בספר "שירים ופזמונות לילדים" (לעיל), מייד אחרי השיר "הפרח לפרפר" (עמ' לב). לשיר "הפרח לפרפר" חוברו מספר לחנים, בהם מאת: פואה גרינשפון (1966-1900), נחום נרדי (1977-1901), יוסף צבי פינקהוף, גרשון אפרת (1978-1890), רות כהן-שנוק, אברהם צבי הלוי, צ. ניב-רון +. ה שומרוני (לחן משותף). לחנו של נרדי הוא הנפוץ מביניהם. יוסף צבי פינקהוף, מלחין השיר המובא כאן, נולד באמסטרדם. הוא היה רואה חשבון במקצועו, אך עסק גם בשירה וחיבר קומפוזיציות ומנגינות לשירים עבריים. כשלוש שנים לאחר שפרצה מלחמת העולם השנייה, הועבר יחד עם משפחתו למחנה הריכוז ברגן-בלזן, ושם נספה. את השיר הלחין בברגן-בלזן, במטרה להעלות את מצב הרוח בצריפי היתומים במחנה הריכוז. סיפרה לאה גולן (פינקהוף), בתו: "בסידור התפילה שהיה בביתנו בהולנד נכלל במדור 'זמירות שבת' גם שירו של ביאליק 'שבת המלכה'. אבי יוסף פינקהוף הי"ד, שהיה מלחין בשעות הפנאי, הלחין את השיר, וכל בני המשפחה נהגו לזמר אותו בערב שבת, לקראת הדלקת הנרות. בדרכו למחנה ברגן בלזן ארז אבי בתרמילו גם את ספרו של ביאליק 'שירים ופזמונות לילדים'. כאנטיתיזה למציאות הקשה שהיינו נתונים בה, בחר להלחין עוד שני שירים שמסמלים חופש, שמחה ויפי הטבע. השירים הם: 'סחרחרת' ו'הפרח לפרפר'. בספר 'רקדנית בלי רגליים', שכתבה אחותו-דודתי קלרה אשר-פינקהוף (שניצלה כמונו, שתי בנותיו, בדרך נס), מוקדש פרק לאחיה יוסף, ובו הוא מתואר בעידוד ילדים יתומים. לימים הגיעו אלינו בדרך לא דרך דפי התווים המקוריים, שהעתק מהם מצוי ב'יד ושם'. ..." (הארץ, 27.1.2004). השיר, המובא כאן מפי מקהלת הסמינר למורות מזרחי, בלחנו של יוסף צבי פינקהוף, הוקלט ב-10.8.1952 על-ידי קול ישראל, תחת הכותרת "שיר הפרפר" (מתנצלים על איכות ההקלטה). הוא בוצע על-ידי המקהלה בזמריה הראשונה שהתקיימה בארץ (אוגוסט 1952). ב-7.8.1953 שודר השיר בתכנית לנוער "יחדיו נשירה" (על המשמר, 7.8.1953). מנצחת המקהלה, ורדה היינמן, היתה מורה לזמרה בסמינר למורות מזרחי בירושלים, וכן מורה להתעמלות, מתמטיקה וזמרה בבית הספר "אוולינה דה רוטשילד", גם הוא מזרם המזרחי בירושלים. ביצועים נוספים לשיר, נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסטים "חיים נחמן ביאליק" ו"שירי ילדים", מפי: • נעמה נרדי (1989-1931) - בלחן נחום נרדי. • הדסה סיגלוב (נ' 1929) - בלחן נחום נרדי. • יפה ירקוני (2012-1925) - בלחן נחום נרדי. • אהובה צדוק (נ' 1928) - בלחן נחום נרדי. • אנטוניה לבן (אנטוניה וייס) (2013-1920) - בלחן גרשון אפרת. • חני דינור - בלחן פואה גרינשפון. פרפר, פרפר, פרח חי, רד-נא מהר, שב עליי. רד-נא מהר מצה ומצה ומכוסי טל שתה. תפור מצבעַיי לך מעיל, כתונת פסים, כנפי גיל. שנינו פרחים, אח ואח, פרחך לי ופרחי לך. מקור הקלטה: הספרייה הלאומית. באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - שימור הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍, להגיב ולשתף.