У нас вы можете посмотреть бесплатно מבנה תשובה ספרותית - פרק ספיישל или скачать в максимальном доступном качестве, видео которое было загружено на ютуб. Для загрузки выберите вариант из формы ниже:
Если кнопки скачивания не
загрузились
НАЖМИТЕ ЗДЕСЬ или обновите страницу
Если возникают проблемы со скачиванием видео, пожалуйста напишите в поддержку по адресу внизу
страницы.
Спасибо за использование сервиса ClipSaver.ru
ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפודקאסט ״ספרות לבגרות״ בפרק היום אנחנו לא נדבר על עוד סיפור קצר, שיר, מחזה או רומן. היום אנחנו הולכים לפצח את אחד האתגרים בלימודי ספרות – איך בעצם בונים את התשובה המושלמת בבחינה? זה לא מספיק רק להכיר את הסיפור או השיר, אלא צריך לדעת איך 'לארוז' את הידע הזה בתוך מבנה ברור ומסודר. בפרק הקרוב נעבור שלב אחר שלב על המבנה של תשובה ספרותית: מפסקת הפתיחה, דרך גוף התשובה המנומק ועד לסיכום שסוגר את המעגל, וגם נלמד למה הטיוטה היא החברה הכי טובה שלכם בזמן המבחן. פסקת הפתיחה - הפסקה הזו היא השער לתשובה שלכם. היא נפתחת עם הצגת היצירה - שם היצירה, שם היוצר או היוצרת, השנה בה נכתבה או שנת פרסומה. לאחר מכן, הוסיפו תיאור קצר ומתומצת של הנושא המרכזי ביצירה. ולבסוף 'הצהרת הכוונות': כאן אתם כותבים על מה אתם הולכים לענות, בניסוח שמותאם בדיוק לסעיפי השאלה שנשאלתם. אז לפני שאנחנו רצים לכתוב את גוף התשובה עצמה, התחילו עם ראשי פרקים. נכון, זה אולי נראה כאילו זה גוזל כמה דקות יקרות מהמבחן, אבל זה קריטי כדי לארגן את הידע ואת המבנה. כשאתם כותבים את ראשי הפרקים בדף טיוטה (חשוב לציין בראש הדף שזו 'טיוטה' למנוע בלבול ), אתם בעצם יוצרים לעצמכם את הכותרות לפסקאות שירכיבו את גוף התשובה שלכם. משם אנחנו ממשיכים לגוף התשובה. כאן אתם למעשה מרחיבים את הדיון בסעיפי השאלה. הדיון צריך להיות מחולק לפסקאות, כאשר כל פסקה עונה על סעיף אחד מתוך השאלה. המבנה של כל פסקה הוא פשוט: הציגו את הטענה או הנושא, הסבירו אותו, ובססו אותו באמצעות דוגמאות מתוך הטקסט. כדי שהתשובה תזרום ולא תהיה מקוטעת, הקפידו לחבר את הפסקאות עם מילות קישור כמו 'ובנוסף', 'כמו כן', או 'ביטוי נוסף לכך ניתן לראות ב...'. אל תשכחו לשלב שלושה אמצעים אמנותיים בניתוח שלכם. דרך המטאפורה, הדימוי או כל אמצעי אמנותי אחר אתם צוללים מבעד לעלילת היצירה אל המשמעות שמסתתרת מתחתיה. זה הרגע שבו הניתוח שלכם הופך מתיאור טכני של 'מה קרה' לתובנה מרגשת על 'למה זה קרה' ומה זה אומר עלינו. ולבסוף, פסקת הסיום. אל תשאירו את התשובה פתוחה. תפקיד הסיום הוא לסגור את הדיון ולחבר את התשובה שלכם בחזרה לשאלה המקורית. בסיכום, אתם בעצם מציינים מחדש את הנקודות המרכזיות שהצגתם בגוף התשובה ומסכמים כל פסקה שכתבתם, תוך התייחסות לסעיפים שהצהרתם עליהם בהתחלה." לפני שאנחנו נפרדים, אני רוצה להזכיר לכם: כתיבת תשובה בספרות היא סוג של אמנות, אבל כזו שיש לה חוקים ברורים. כשאתם נצמדים למבנה של פתיחה, גוף וסיכום, אתם לא רק עוזרים לבוחן להבין אתכם טוב יותר – אתם עוזרים לעצמכם לעשות סדר במחשבות. אל תפחדו מהדף הלבן, תסמכו על הטיוטה שלכם, ותזכרו שהמטרה היא לא רק 'לשפוך' ידע, אלא לספר סיפור משכנע על היצירה. תודה שהאזנתם, ונתראה בפרק הבא.