שיר עד - בין נהר פרת ונהר חידקל - מילים: ח.נ. ביאליק | לחן: עת'מאן אלמוצלי | ביצוע: אנסמבל עופר כלף скачать в хорошем качестве

שיר עד - בין נהר פרת ונהר חידקל - מילים: ח.נ. ביאליק | לחן: עת'מאן אלמוצלי | ביצוע: אנסמבל עופר כלף

מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה.    / שירעד   תיאור השיר: ----------------- מילים: חיים נחמן ביאליק (1934-1873) | לחן: עֻתְ'מָאן אַלמַוּצִלִי (1923-1854) - عُثْمان المَوْصِلي - Uthman AlMawsili | שירה: עופר כלף (נ' 1968) - Ofer Callaf | גיטרה: אבי בן דב | קונטרבס: אהוד גרליך | כלי הקשה: אורן פריד | שנת כתיבה: תרס"ו, 1906 | שנת הוצאת תקליטור: 2004. השיר "בין נהר פרת ונהר חידקל" ("Between The River Euphrates And The River Hiddekel") ("Bein Nehar Prat U'Nehar Hiddekel") הוא הראשון מתוך 15 שירים, המשתייכים לסדרת שירי-העם, שאותם פרסם חיים נחמן ביאליק במהלך השנים תרס"ח-תר"ע, 1910-1908. זהו שיר מקורי, הכתוב ברוח שירת-העם היידית, וכרוב השירים בסדרה, גם הוא עוסק בגעגועי אהבה. ביאליק כתב את השיר בשנת תרס"ו, 1906. השיר נתפרסם לראשונה בשנת תרס"ח, 1908, בספר שיריו של ביאליק, תחת הכותרת "משירי עם". באותה שנה, בשבט תרס"ח, 1908, שב ביאליק ופרסם את השיר ב"השילוח", כרך י"ח, חוברת ב', עמ' 105-103. גם כאן תחת הכותרת "משירי עם". נתלוו אליו באותה החוברת, בהתאמה, השירים "יש לי גן", "תרזה יפה", "מנהג חדש", "לא ביום ולא בלילה". השיר נדפס מחדש בתרע"ז, 1917, בחוברת "משירי עם" (הוצאת "מוריה", אודיסה), והפעם תחת הכותרת "בין נהר פרת ונהר חידקל". במהדורת תרפ"ג, 1923, נכלל השיר במדור "משירי העם". לקראת פרסום מהדורה זאת הכניס ביאליק מספר שינויים בשיר, שעיקרם חילופי השבעת הכשפים בבית התשיעי של השיר. ההשבעה "לחש נחש, כוס של ברכה", הוחלפה בהשבעה "ריפת דיפת ומוריפת". במהדורת תרצ"ג, 1933, נדפס השיר במדור "מזמורים ופזמונות - מעין שירי-עם". (מתוך: "חיים נחמן ביאליק - שירים - תרנ"ט-תרצ"ד: מהדורה מדעית", מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב / דביר, תש"ן, 1990, עמ' 248-245). לשיר מספר לחנים, ובהם לחן מאת ידידיה אדמון (1985-1894) משנת 1925, ולחן מאת גיל אלדמע (2014-1928) מתחילת העשור של 1970. אך את עיקר פרסומו ותפוצתו קיבל השיר בלחן שירו של עֻתְ'מָאן אַלמַוּצִלִ,י "קַדֻּכַּ אַלְמַיָּאס" ("قدّك الميّاس") ("Qadduka AlMayyas") ("גזרתך הנאה"). שיר ערבי זה מוכר גם בגרסה התורכית: "Adalar sahilinde bekliyorum"/"Ada Sahillerinde Bekliyorum"; בגרסה היוונית: "Μάτια μου"/Matia Mou""; ובגרסת כרתים: "Χαλεπιανός μανές"/"Halepianos Manes". על-פי ברכה צפירה (1990-1910), לחן השיר לקוח משיר אהבה ערבי ממוצא סורי, בשם "אָדוּק אַלְמַואל"(*), שהיה נפוץ בארץ-ישראל בעשור של 1920, ובשנת 1930 היא התאימה אותו לשירו של ביאליק (מתוך ספרה של ברכה צפירה, "קולות רבים: אצילותה של השתייכות מחייבת", הוצאת מסדה, תשל"ח, 1978, רמת גן). השיר עובד על-ידי נחום נרדי (1977-1901), והוקלט לראשונה בשנת 1937 על-ידי צפירה, בעיבודו ובליוויו בפסנתר. (*) בערבית מצרית ובמקצת ערים צפון אפריקאיות, האות ק' בערבית (ق) מבוטאת כמו האות אל"ף. מתוך שכך, התאמת המילה "אדוק" לתעתיק הערבי, יכולה ליצור זהות עם המילה קַדֻּכַּ". השיר, המובא כאן בביצוע אנסמבל עופר כלף, בלחן עת'מאן אלמוצלי, נטבע בשנת 2004 בתקליטור "אנסמבל עופר כלף - חליל בוואדי". ביצועים נוספים לשיר נמצאים גם הם בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "חיים נחמן ביאליק", מפי: 1. שרה אסנת הלוי (1975-1913) - בלחן עת'מאן אלמוצלי. 2. גאולה גיל (נ' 1932) וקבוצת "צבר" ("אורנים צבר") - בלחן עת'מאן אלמוצלי. 3. רונית אופיר (נ' 1951) - בלחן עת'מאן אלמוצלי. 4. לאה אברהם (נ' 1945) ושוקי וגנר - בלחן גיל אלדמע (2014-1928). 5. אורה זיטנר (2020-1946) - בלחן גיל אלדמע (2014-1928) ובלחן עת'מאן אלמוצלי. 6. לואי דנטו (2010-1929) - בלחן ידידיה אדמון (1985-1894). בין נהר פרת ונהר חידקל על-ההר מיתמר דקל. ובדקל, בין עפאיו, תשכון-לה דוכיפת זהב. ציפור זהב! עופי, חוגי, צאי ובקשי לי בן-זוגי, ובאשר תמצאיהו - כפתי אותו והביאיהו. אך אם-אין לך חוט השני דברי שלום אל חתני; מה-תגידי לו? הגידי: נפשי יוצאת אל ידידי. אמרי לו: הגן פורח, נעול הוא ואין פותח; רימון פז שם יש בין עליו - אך אין מי שיברך עליו. ועוד תגידי לו: מיטתי ( - בית זה אינו מושר כאן) אשחה לילה בדמעתי, ומתחת לבנת בשרי נשרף מדי לילה כרי. ואם ימאן - שמעי רזי: ( - בית זה אינו מושר כאן) הכל מוכן בארגזי - שש ומשי, ובמלתחתי עשרים כותונת רקמת מחטי. ונוצה רכה שמורה עימי, ( - בית זה אינו מושר כאן) מרוטה בעצם יד של-אימי, מעיניה שנת המעיטה, לעשות כר לאפיריון בִּתה. ובמחבואה, זהב רקומה, ( - בית זה אינו מושר כאן) כבר מחכה ההינומה; נדני מושלש, נכונה אני - ולמה אחרו פעמי חתני? ריפת דיפת ומוריפת - ( - בית זה אינו מושר כאן) ככה שחה הדוכיפת: לילה אטוס אל בית דודך ואגלה לו את-סודך. אשאל לו בשמך לשלומו, ( - בית זה אינו מושר כאן) דמותך אראה לו בחלומו; פתאום יקפוץ ממשכבו ועל מטאטא רכוב יבוא; יבוא ויאמר לך: הנני! - בית זה אינו מושר כאן) את גיל חיי, בבת עיני; לא במוהר ולא במתן - כי באהבה בך אתחתן. מה-לי עושרך, מה-לי רישך? ( - בית זה אינו מושר כאן) למה מישייך לי עם-ששך? מישיי שערך, חיקך כרי, את מטמוני עם-אוצרי. יש-לי משלי רב מוהר: ( - בית זה אינו מושר כאן) בלורית שחורה ואש הנוער, שתיהן לך - וברגל קלה לקראת דודך בואי, כלה! אתא לילה, ולבין שפעת ( - בית זה אינו מושר כאן) עבים פרחה הדוכיפת, עלה עלתה השמימה ונבואתה לא נתקיימה. לילה בוקר וערבים ( - בית זה אינו מושר כאן) אשא עיני אל העבים, עבים זכים, העדין דודי בחיר לבבי אין? הקלטה: באדיבות רפאל בינדר - הקלטה וניקוי דיגיטלי rafibi. עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad. אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.