יפן - פסטיבל גיון בקיוטו הוא אחד משלושת החגים הגדולים של יפן דרך עדשת המצלמה שלי скачать в хорошем качестве

יפן - פסטיבל גיון בקיוטו הוא אחד משלושת החגים הגדולים של יפן דרך עדשת המצלמה שלי

Please don't forget to subscribe for more videos. Follow me on Instagram   / mr.kobayashi_007   Follow me on Facebook   / shooting.with.kobayashi   For Business enquires contact : sharongidonkobayashi@gmail.com פסטיבל גיון בקיוטו הוא כמעט רשמית אחד משלושת החגים הגדולים של יפן . הפסטיבל נמשך על פני חודש שלם, ואין אחד בעיר וסביבותיה שמחמיץ אותו. מקור הפסטיבל בתהלוכה שערך כוהן מכובד בשנת 869 לספירה. המטרה היתה להפיס את דעתם של האלים, ולמגר בכך את המגיפה האיומה, שתקפה את העיר. המגיפה אכן חלפה לה, אך התהלוכה החגיגית נותרה עד היום. הפסטיבל מציע להמונים, שזורמים מרחבי יפן, המון אירועים איכותיים: מופעי רחוב ודוכני יריד ברחובות, מטעמי חג יפניים, ואווירה עליזה ברחובות. גולת הכותרת שלה מצפים כולם, היא ללא ספק ה-Yamahoko Junko. ב-17 ביולי, חלה התהלוכה האדירה הזו, שבה יותר משלושים קרונות ענק, ועליהם מוצגים קונסטרוקציות ענק צבעוניות ומדהימות, בגובה של עשרות מטרים. לא ייאמן! כל קרונית כזו נושאת משמעות מיוחדת ספציפית לחגיגה, וכולן מעוטרות בעושר אקסטרווגנטי. התהלוכה מתנהלת לאורך רחובות הרובע המסחרי של קיוטו, ומראה הקרונות המסורתיות, וכל המנהגים הנושנים על רקע גורדי שחקים מודרניים, הוא חוויה בפני עצמה. קיוטו ביולי חושפת מראה שלא נראה כמותו - פסטיבל גיון. כאדם שתמיד היה מוקסם מהרקמה העשירה של התרבות והמסורת היפנית, לכידת האירוע הזה דרך העדשה שלי הייתה הזדמנות שלא יכולתי לפספס. מפורסם כאחד הפסטיבלים המשמעותיים ביותר ביפן, פסטיבל גיון הוא לא רק אירוע מקומי אלא אטרקציה עולמית, שמושכת מבקרים מכל רחבי העולם כדי להעיד על גדולתו. באופן מפתיע, בין הצופים הצבעוניים והתהלוכות התוססות, נתקלתי בטענה מרתקת: הקשרים העתיקים של הפסטיבל למסורת היהודית. מאמר זה נועד לשתף את החוויה שלי ממקור ראשון בפסטיבל גיון, לחקור את חשיבותו התרבותית, את הקסם שמושך אלפים ואת הקשרים ההיסטוריים המסקרנים שמקשרים אותו אולי למסורות הרחוקות הרבה מעבר לחופי יפן. האוירה של הפסטיבל הייתה חשמלית, עומס חושי של מראות, צלילים וריחות. הרחובות של גיון, הידועים בבתים ההיסטוריים של מאצ'יה ובגייקו ומאיקו החמקמקים, הפכו לנתיב מצעד תוסס. מוזיקה מסורתית מילאה את האוויר, רקע הרמוני לתהלוכת הצופים המפוארים. צופי היאטאי המסורתיים האלה, כל אחד מהם יצירת מופת של אומנות, סיפרו סיפורים על ההיסטוריה והפולקלור של יפן, מעוטרים בגילופים מסובכים ועטופים בשטיחי קיר מפוארים. כשעברתי בין ההמונים, לא יכולתי שלא להרגיש קשר עמוק לעבר. הפסטיבל, עם שורשיו העמוקים המשתרעים לאורך אלף שנה, שימש כגשר חי להיסטוריה. זו הייתה תזכורת צנועה לטבע המתמשך של המסורת ולכוח המאחד של חגיגה משותפת. היותי עד לפסטיבל גיון ממקור ראשון היה חוויה חקוקה בזיכרוני. זה היה יותר ממשתה ויזואלית; זו הייתה מסע רגשי שהדגיש את היופי של התרבות היפנית ואת יכולתה לאחד אנשים. דרך העדשה שלי, ניסיתי ללכוד לא רק את המראה אלא את רוח פסטיבל גיון, רוח שמהדהדת עמוקות עם אלה הזוכים בזכות להשתתף בחגיגה השנתית שלה. פסטיבל זה חשוב מכמה סיבות. ראשית, הוא מציג את האמנות המורכבת של מלאכת היד היפנית באמצעות בניית הצופים של היאטאי. צופים אלה אינם רק עדות למיומנות ולמסירות של האומנים, אלא גם משמשים כמוזיאונים ניידים, המציגים מוטיבים של פולקלור והיסטוריה יפניים. שנית, פסטיבל גיון הוא ארכיון חי של המנהגים והמסורות העתיקים של קיוטו. הוא מציע הצצה לעבר, ושומר על מנהגים שעשויים אחרת ללכת לאיבוד בעולם המודרני המהיר. המשך הפסטיבל הוא עדות למחויבות היפנית לשימור תרבותי ולחשיבות העברת מסורות מדור לדור. לצלם את פסטיבל גיון דרך העדשה ורוח קהילתית. כל פריים שצילמתי נועד לספר סיפור, בין אם מדובר בפרטים המורכבים של מצוף, בביטויים של שמחה על פני המשתתפים בפסטיבל או בריקוד הנצחי של תהלוכת היאמובוקו. צילום הפסטיבל אתגר אותי להסתכל מעבר למחזה השטחי ולהעמיק אל תוך מהות החגיגה העתיקה הזו. מצאתי יופי בניגודים: הצבעים התוססים של המצופים מול הרחובות המרוצפים שחוקים, הטקסים החגיגיים המשולבים בפיצוצי צחוק ומוזיקה, והשילוב החלק בין הקדוש לחגיגי. דרך העדשה שלי, פסטיבל גיון חשף את עצמו לא רק כתצוגה של גאווה תרבותית אלא כישות חיה ונושמת שמגלמת את הלב והנשמה של קיוטו. זו הייתה תזכורת לכוחה של המסורת לאחד ולהשראה, גשר המחבר בין העבר להווה. התמונות שלי הפכו ליותר מתמונות גרידא; הם היו שברים של נרטיב גדול יותר, כל אחד מהם תפס חלק מהמורשת הנצחית של הפסטיבל. ברוכים הבאים לערוץ היוטיוב שלי המטרה בגדול היא להציג את יפן דרך נקודת מבטי לצופה הישראלי בתקווה לתת לכם הצופים להבין את יפן יותר לעומק דבר שיעזור לכם בתכנון הטיול או רק לשם ידע כללי מי אני שרון גדעון קובאיאשי נולדתי וגדלתי בתל אביב בצילו המקצועי של אבי הצלם מוטי גדעון בצעירותי הייתי אלוף הארץ בקרטה וכמובן חבר בנבחרת ישראל בשרותי בצבאי שימשתי מדריך קרב מגע וחינוך גופני עם סיום שירותי הצבאי, הגשמתי את חלומי להמשיך את לימודי הקרטה ביפן (1996) “SGK - PRODUCTION” בשנת 2000 הקמתי את חברת ומאז החברה שבבעלותי התרחבה וכיום החברה עוסקת ביצירת סרטים דוקומנטריים בעבור הטלוויזיה היפנית המקבילה היפנית לרשות השידור NHK WORLD בעיקר בעבור כמו כן עבודה עם סלאב יפניים, סאלב זרים בזמן הגעתם ליפן וכמובן יצירת פירסומות לחברות גדולות לדוגמא : LOUIS VUITTON, RED BULL, MTV, SKYPE, H&M, MITSUBISHI, AUDI, A.P NEWS וחברות ישראליות העובדות ביפן כגון ללין , מיכל נגרין ועוד משתף פעולה באופן קבוע עם צוותי טלוויזיה ישראלים המגיעים להפקות ביפן בינהם ערוץ 10,ערוץ 2, ערוץ 13, כאן 11 ואתרי אינטרנט כגון וואלה ועוד.