כדי להתמודד עם המשבר צריך להבין את טענות הצד השני | הרב יגאל לוינשטיין בשיעור סוער לנשים скачать в хорошем качестве

כדי להתמודד עם המשבר צריך להבין את טענות הצד השני | הרב יגאל לוינשטיין בשיעור סוער לנשים

כדי להתמודד עם המשבר, צריך להבין את עומק הטענות של הצד השני. על מה להכניס לבית היו ויכוחים מפה ועד הודעה חדשה, אבל לא על עצם הקמת הבית. כבר לפני 120 שנה התחיל הויכוח, בקונגרס הציוני, מה יהיה בתוך הבית, ומיד הקונגרס יצא משליטה. נורדאו הציל את המצב, כשאמר: יש לי הצעה לסדר - אין ויכוח על זה שצריך להקים בית לאומי לעם היהודי. בואו נקים את הבית, ואחר כך נריב. נס גלוי: כל המתוכחים הסכימו, ובזכות זה קם הבית הלאומי. ברוך ה', המפעל הציוני כל כך הצליח, שבעשרות השנים האחרונות נהייתה תחושה שהמקלט הבטוח נהיה באמת בטוח. ואז, כשפתאום היה זמן, נחשפו מחלוקות העומק. על פני השטח הייתה אחדות, ועכשיו התגלו כל המחלוקות. הם אומרים בכל מקום: קץ הדמוקרטיה, מדינת הלכה. ישנן שתי טענות: אחת היא המיזוגניה, והשניה היא הלאומנות. עושים מצעד שפחות, ואתן לא יודעות שאתן שפחות. גם אני לא. הברכה השלישית של כולכן מזה 3,000 שנה היא 'שלא עשני שפחה'. אז על מה הם מדברים?! הטענה שניה – אתם תגרשו את כל הערבים מהארץ. על מה הם מדברים? יש לנו בעיה עם טרוריסטים, אבל ממתי אנחנו גזענים? אנחנו חיים עם ערבים ולא שונאים אף אחד אישית. העולם המערבי חווה שני טראומות קולקטיביות, והוא נכווה מהם ברמה כזו שהתיקון שהוא עשה מעצב היום את עולם המושגים המערבי. עיקרון אחד הוא הפרדת הדת מהמדינה. הדת הנוצרית שלטה באירופה במשך למעלה מאלף שנה, והיא השתמשה בכוח של המדינה לכפות על הכופרים ועל ההמון את אמונתה. הפרדת הדת מהמדינה היא בעיני המערב ההישג הגדול ביותר. זה התהליך הראשון של שחרור האדם. הגורם השני שגרם הרס וחורבן בעולם הוא הרגש הלאומי. אין דבר שפגע בזכויות אדם יותר מאשר רגש לאומי. מלחמת העולם השניה, ששפכה הכי הרבה דם בהיסטוריה, יצרה טראומה קולקטיבית שאומרת שהמושג לאום שווה גזענות שווה פגיעה בזכויות אדם. הפתרון של העולם המערבי לשתי הטראומות הוא לקבע בכל מצב את הפרדת הדת מהמדינה, ולשלוט במפלצת הלאומית. להחליש את היסוד הלאומי, ויותר עמוק: להגדיר מחדש את המושג דמוקרטיה. הרוב הוא גזען, והוא יכול להחליט לפגוע בפרטים. מה יגן על המיעוט מהרוב? רק בית משפט עליון שאיננו כפוף לרוב הדמוקרטי. השופטים צריכים לבחור את עצמם, כי הם חייבים להאמין רק בזכויות אדם ולא בשום דבר אחר. בית המשפט חייב להיות מופרד מהרוב, כי הרוב הוא הרגש הלאומי שבמהותו פוגע בזכויות אדם. כאן נכנסו לתפיסה הפרוגרסיבית. לפי המוסר המערבי, אמת המידה לאמת היא הרגש. כשבכיתה בגבעת שמואל כולם חושבים שבת לא יכולה להיות בן, והיא נפגעת – היא צודקת. בצד אחד ערכי המשפחה, זהות, מהות, ומול זה יש רגש של פגיעה. בעולם פוסטמודרני אין אמת, ולכן מה שנשאר זה התחושה הסובייקטיבית של הפגיעה. כל הגדרה – ראוי, נכון, צודק, זהות קולקטיבית – כל מי שנמצא מחוץ לזה חווה דיכוי, הדרה ופגיעה. אם אין אמת – נשארת רק תחושת הדיכוי! הרוב חושבים שלהימשך לאישה זה נורמה. אם אין משהו נכון וזו רק הבניה. אם אין נורמות, באותו רגע המיעוט חווה עלבון אפליה והדרה. זו הגדרה חדשה לאלימות ודיכוי. יש שלשה מדכאים בעולם: לאומים מדכאים מיעוטים, הגברים מדכאים נשים והסטרייטים מדכאים להט"ב. זה שלוש זהויות הגמוניות, שמדכאות את המיעוט. אז מובנה במציאות שיש דיכוי. מי יגן על הלהט"ב – לא מפני זכויות שיקחו לו, אלא מעצם האמירה שאבא ואמא שווה משפחה? אז בית המשפט יגן תמיד על מי שמרוב מופלה תרבותית. בשומר חומות אלפי פורעים ניסו לזרוק את היהודים לים. מה קרה להם? שום דבר. בבת ים היה אירוע אחד שיהודים פגעו בערבי, מה קרה להם? הלכו לכלא. אז מה, כל השופטים, הפרקליטים והמפכ"ל רשעים? התשובה היא שבעולם פרוגרסיבי עצם זה שאנחנו יהודים והם ערבים זה אפליה. שאלו את המפכ"ל למה הוא לא עושה כלום, הוא ענה שהערבים מרגישים הזנחה של 75 שנה. שאלו את ראש השב"כ, הוא אמר שהמפכ"ל טועה: זו לא הזנחה אלא הפליה מכוונת האמת היא שכלאדם אין שום אמת, הוא טובע בשלולית של עצמו. הרב קוק אומר: בהיעדר אידאל כללי לחיים, מתפוצץ האדם על סלע אהבת עצמו. זה פוסטמודרנה. אין אמת, אין אידאל כללי. האדם חי במלוא שיעור קומתו רגשי, זה אוקיינוס שאין לו סוף. הוא מתפוצץ על סלע אהבת עצמו, כלומר החוויה הרגשית הסובייקטיבית מנהלת את החיים, ושם יש סתירות וסערות ואין סדר. העולם צולל אל תוך עצמו. בעולם אמיתי יש שכל, יש תורה. הם מייצבים את החיים ומכוונים אותם. אבל אם אתה הורג את האמת ואת התורה בגלל מה שאנשים עשו בשמם – נשארת בלי כלום. מטרת העל היא אינבדואליזם רדיקלי. שחרור מכל ערך. אפשר לחיות ביחד אבל אני לא מחוייב לביחד. עכשיו פעם ראשונה שהאליטה שמנהלת את המדינה כבר 75 שנה או 120 שנה הפנתה את כל הכוחות שלה כלפי הציבור שהוא סוג ב', והציבור הזה אמר: לא, אני עושה מה שאני מאמין. זה נולד היום. היום נולד כל מה שמתנגד לכל הפרוגרס: זהות יהודית, ייעוד יהודי, אמת אלוקית כללית, אהבת האדם באמת, ניהול רגשות, הטוב שמונח בעם ישראל, ההבנה שעם ישראל זה ביישנים רחמנים וגומלי חסדים. התשובה שלנו לפחדים שלהם היא שכל הפחד שלכם מהלאומיות והדת נכון לגמרי – באומות העולם. המבדיל בין ישראל לעמים. הרגש היהודי הלאומי נולד מהמידות של אברהם יצחק ויעקב, ביישנים ענווים גומלי חסדים. אנחנו צריכים תורה להשתלט על רגשי רחמים לא מאוזנים, לא על אכזריות! מאחורי המילים מדינה יהודית עומד משהו עצום. עולם מוסרי, תפיסת עולם שהולכת לגאול את העולם, זה צורת האדם היותר מתוקן, גנוז בזה גם הזכות של מי שאינו בן ישראל להיות שותף למסע ההצלה של העולם האנושי. אם את שייכת לעולם פרוגרסיבי שאין בו צודק כי האחרון שחשב שהוא צודק שפך כל כך הרבה דמים, ואי אפשר לדבר בשם אלוהים כי מי שמדבר בשמו שופך עד היום הכי הרבה דם, מה שנשאר זה נרטיב, זוית ראיה. וזוית הראיה המוסלמית היא שווה. ואז כל סל הערכים שאמרנו הוא אמירה מפלה, כי כל מי שלא שייך לו הוא פחות.