אדיר לוי, ליאור אלמליח - "אהבת עולמים" - לפייטן ותזמורת סימפונית (מבוסס על הפיוט 'דודי ירד לגנו') скачать в хорошем качестве

אדיר לוי, ליאור אלמליח - "אהבת עולמים" - לפייטן ותזמורת סימפונית (מבוסס על הפיוט 'דודי ירד לגנו')

~ אהבת עולמים ~ לפייטן ותזמורת סימפונית. מלחין: אדיר לוי פייטן: ליאור אלמליח מנצח: מאסטרו דניאל כהן בביצוע התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. יצירה זו הולחנה במיוחד עבור חג המוסיקה הישראלית ופסטיבל הפיוט ובוצעה בבכורה עולמית בתאטרון ירושלים בספטמבר 2010. -- דבר המלחין: היצירה "אהבת עולמים" מבוססת על הפיוט "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ" ומשלבת בין עולם המוסיקה התזמורתית-קלאסית לעולם הפיוט ובין הלחנים המסורתיים ללחנים חדשים ומקוריים. הפיוט, אשר נכתב ע"י ר' חיים הכהן במאה ה-17, נכלל בסדר שירת הבקשות של יהודי מרוקו ועוסק ביחסים שבין עם ישראל לאלוהיו תוך שימוש בדימויים הלקוחים בין היתר משיר השירים. עם ישראל מתואר כ"רעיה", והאל מתואר כ"דודה" - אהובה. ברובד הראשוני, נגלית תמונת טבע פסטורלית ("לִרְעוֹת בַּגַּנִּים", "לִלְקוֹט שׁוֹשַׁנִּים"). ברובד עמוק יותר, מתייחסת תמונה זו לריחוק של האל מעמו ("דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ"). מתמונה זו גזרתי את האלמנטים הבסיסיים של היצירה. היא נפתחת בגליסנדו של הנבל, בטרמולו של כלי הנשיפה וכלי הקשת ובאלמנטים מלודיים, כמעין סולמות עולים ויורדים בכלי הנשיפה – כל זאת במטרה להמחיש את הגן הציורי המתואר בטקסט. את ירידתו של הדוד לגן מייצג מרווח חוזר של קווינטה בירידה, שגם מפריד בין מרכזים טונאליים ביצירה. ההתקדמות הסולמית נעשית כלפי מטה ומשקפת את התרחקות האדם מהאל; החזרה לסולם המקורי בסוף היצירה מסמלת את התאחדותם המחודשת. לכל אורך היצירה הדגשתי את ההבדל בין האדם לאלוהיו: בחלקים המתקשרים לאדם השתמשתי בתזמור מצומצם, ושמרתי את מלוא העוצמה התזמורתית לחלקים המזוהים עם האל. ליצירה שני חלקים. בראשון, מובאים לחנים מסורתיים של הפיוט (בנוסח המבוסס על קודם רמל-מיא) לצד חומר מוסיקלי חדש, המבטא את הדרמה של התרחקות האדם מהאל. חומר זה מבוסס על מוטיב ריתמי בכלי הנשיפה ממתכת ומתוזמר באופן רב-עוצמה הבונה מתח בהדרגה. החלק השני נפתח בנושא מלודי חדש המשקף נקודת מפנה בטקסט: התקרבותו המחודשת של העם לאלוהיו. המלודיה מתבססת בחלק זה בעיקר על קודם רמל-מיא ומקאם חיג'אז. התזמור קליל יותר ובולטים בו כלי הנשיפה מעץ. בין שני חלקי היצירה מפריד מהוואל (אלתור חופשי של הפייטן עם ליווי מינימליסטי של התזמורת) המגשר בין הדרמה והמתח בחלק הראשון לבין הפתרון המתגבש בחלק השני. בסוף היצירה מובא לחן מקורי של הפיוט המהווה פתרון למתח שנוצר לאורכה. הטקסט מבטא דברי אהבה ושבועות הדדיות בין האדם לאל. במיוחד תפס את תשומת ליבי הביטוי "חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים", קרי החסדים שהבטיח הקב"ה לדויד, הנאמנים ועומדים לעולם. ביטוי זה העלה בי את דימויו של דויד המוסיקאי, שניגן בנבל ובכינור. בבית זה מלווה את הפייטן הרכב קאמרי (נבל, כינור, חליל וקונטרבס). בהמשך מתגברת המוסיקה ומתעצמת, בהתאמה לביטויים בטקסט המתארים בתשוקה את אהבת העולמים שתשרור לנצח בין העם לאלוהיו. אדיר לוי ----- "ביצירתו של המלחין הצעיר אדיר לוי 'דודי ירד לגנו' משנת 2010, הוא חיבר את הפייטן המוערך ליאור אלמליח ואת סגנון הפיוט של יהודי מרוקו אל הסגנון הסימפוני הרומנטי ויצר יצירה מרגשת וסוחפת" (פרופסור מיכאל וולפה, מוזיקאי יוצר ואיש חינוך, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, מתוך מאמר על מוזיקה ישראלית חדשה במוזיאון ישראל)