פרופ' רחל אליאור: תהום אל תהום קורא скачать в хорошем качестве

פרופ' רחל אליאור: תהום אל תהום קורא

מיכאל מירו משוחח עם פרופ' רחל אליאור על ספרה "תהום אל תהום קורא רשימות ומאמרים על ספרים וסיפורים, על סופרות ועל סופרים. זהו ספר שכתבה באהבה על סופרות וסופרים וסיפורים שהיא אוהבת, כפי שמעיד עורך הספר ד"ר עופר חן: תהום אל תהום קורא מציג מבחר מפירות כתיבתה המסאית של פרופ' רחל אליאור, מן הבולטות שבחוקרות המחשבה היהודית בדורנו. קריאת במאמריה של אליאור מגלה קוראת רגישה ל'שיחת הדורות' המתנהלת בין עבר להווה, בין מסורת לחדשנות, בין קולות מושתקים לקולות מערערים, ובין קול נשי לקול גברי. באסופה זו נכללים רשימות ומאמרים שנכתבו לאורך שלושה עשורים על יוצרים ויוצרות שעיצבו את דמותה של התרבות היהודית והעברית בזמננו - בהם ש"י עגנון, ברונו שולץ, עמליה כהנא-כרמון, דליה רביקוביץ, מאיר שלו, חיים באר, חיים גורי, עמוס עוז, אסף ענברי וזאב רז. היצירות נשזרות זו בזו ומעלות, במקביל, קולות ומראות שנדחקו והושכחו מן הזיכרון ההיסטורי. ייחוד קריאתה של אליאור ביצירה הספרותית מתגלה לא רק בחשיפת התשתית הרגשית והאישית של היוצר, אלא גם בקשירתה להשפעות סביבתו התרבותית, החברתית וההיסטורית. לפיכך, כל אחד ממאמריה מהווה הזמנה למסע - מן האישי אל הלאומי, מן התרבותי אל האנושי - בין תהומות הנשייה לבארות הזיכרון. רחל אליאור היא פרופסור אמריטה בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. מופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית ועמיתה בכירה במכון ון ליר. כלת פרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית למדעים (2006). בעלת דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי ובירושלים (2016). עיקרי השיחה: ​1. ספרות כאהבה, לא כעבודה ​פרופ' רחל אליאור מציגה את ספרה כעבודה שנכתבה מאהבה לספרות העברית והמתורגמת, בניגוד לעיסוקה המקצועי במחשבת ישראל [00:31]. עבורה, קריאה היא ההנאה הגדולה ביותר, והיא רואה בספרות עדות עמוקה על הניסיון האנושי [00:49]. ​2. ביאליק, אגנון ופתיחת שערי הלשון ​חיים נחמן ביאליק: אליאור פותחת במסה על ביאליק, מתוך המסע שלו "גילוי וכיסוי בלשון". היא רואה בו מקור השראה שאין דומה לו וגאון שפרץ גבולות [02:03]. הוא הגיע מבית המדרש המסורתי, אך גילה את ספרות החול. הוא ידע שפות רבות ושאף לאסוף את כל המילים והניבים בשפה העברית כדי לגלות את "הגלוי והכסוי שבהם" [03:58]. ​ש"י עגנון: מוזכר כדומה לביאליק באהבה לשפה העברית ובחיפוש אחר משמעות עמוקה (כאשר חיפש "ספר שעדיין לא קראתי" [08:14]), אך מנקודת מבט שונה – דרך הסיפורת [06:04]. ​3. טרגדיית מניעת הקריאה והכתיבה מנשים ​אליאור מקדישה חלק נכבד מהשיחה למעמד הספרייה היהודית והלמידה [08:35]. היא מדגישה את האסון ההיסטורי של מניעת קריאה וכתיבה מנשים יהודיות במשך דורות, בניגוד לגברים [10:45]. ​היא משווה את האיסור על נשים ללמוד לזה שאסרו על עבדים בארה"ב [13:01]. ​היא מזכירה את אמירתו של רבי אליעזר בן הורקנוס, "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה טפלות" [16:20], כשורש הבעיה. ​הנושא מומחש דרך סיפור "תהילה" של עגנון, שבו הגיבורה מכפרת על כך שלא אפשרה לבתה ללמוד [15:48]. ​4. דליה רביקוביץ' ופרשת כי תצא ​פרופ' אליאור מנתחת את שירת דליה רביקוביץ' דרך עיניה של "קוראת גדולה במקרא" [19:06]. היא מתמקדת בשיר "רחיפה בגובה נמוך" שנכתב בהשראת פרשת השבוע "כי תצא" [21:42]. ​הפרשה דנה בחוקי מלחמה ובאיסור/היתר אונס במלחמה. ​רביקוביץ' השתמשה בלשון שיר השירים, שהוא שיר אהבה ושוויון [23:29], והפכה אותה לתיאור מחריד של נערה נאנסת, ובכך תיארה את הזוועה בצורה ייחודית [23:41]. ​5. יעקב פרנק, השבתאות ותהום הנשייה ​השיחה נוגעת במאמר שכתבה אליאור על ספרו של זוכת פרס נובל אולגה טוקרצ'וק, ספרי יעקב, העוסק ביעקב פרנק [28:12]. ​יעקב פרנק מתואר כדמות מגלומנית, נרקיסיסטית, ו"חסר בושה, חסר אשמה וחסר פחד" [29:24]. ​התנועה השבתאית, שהייתה הרקע לפרנקיזם, צמחה מתוך יאוש בעקבות פרעות ת"ח ות"ט (1648–1649) [32:40], כשהבטיחה "הכול יכול להיות אחרת" [38:00]. ​אליאור משבחת את טוקרצ'וק על החידוש – בניגוד לחוקרים היהודים שגינו את פרנק, היא בחרה לכתוב עליו מזווית הראייה של האנשים שאהבו אותו, בניסיון להבין את קסמו ואת התשובה שנתן למצוקת הדור [44:19]. ​6. הספרות כגשר ומחנה משותף ​לסיכום, פרופ' אליאור טוענת כי הספרות העברית היא המכנה המשותף היחיד שנותר בחברה הישראלית, מאחר שאהבת הספרות וקוראיה נמצאים בכל המגזרים והעמדות הפוליטיות [01:01:24]. ​היא מדגישה כי קריאת שירה וספרות היא ההכשרה הטובה ביותר להבין את התרבות ואת מה שמבעבע מתחת לפני השטח [01:05:01] – לדבריה, "מרגל טוב הוא אדם שקורא הרבה שירה" [01:05:01]. ​היא מאמינה ב"אהבת הספריות" על פני ביקורת ספרות [01:06:25], וטוענת שאין צורך בקביעת היררכיות; על הקורא לתת הזדמנות לכל ספר ולכבד כל יצירה [01:07:07]. #ספרות,#סיפורים,#נשים,#משחיות,#אמונה,#תפילה