הולכות לעיבוד 7 : הפרידה שאנחנו לא מדברות עליה- למה חשוב להתאבל על תקופות חיים שנגמרו скачать в хорошем качестве

הולכות לעיבוד 7 : הפרידה שאנחנו לא מדברות עליה- למה חשוב להתאבל על תקופות חיים שנגמרו

ברוכות הבאות לפרק 7! היום אנחנו מקדישות את השיחה לנושא שאולי פחות נהוג או "סקסי" לדבר עליו, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהמסע האנושי של כולנו. יעל משתפת בסיפור אישי מנסיעה לתאילנד עם בן זוגה ליאור, לשבוע של ביקור אצל בנם יונתן. למרות הרצון ליהנות ולשמוח, יעל הרגישה כלואה בתוך סערת רגשות של כעס, עלבון וניתוק. השינוי הגיעה כשהיא פנתה לטבלת הצרכים והבינה שיש לה צורך להתאבל... על מה דיברנו בפרק? ההבנה הכואבת שהמשפחה הגרעינית משנה צורה, והצורך להיפרד מהתפקיד האינטנסיבי של "האימהות הפעילה" (תפקיד שעבורו יעל עזבה בעבר את עבודתה כעורכת דין). הקשר בין כעס ותסכול לבין חוסר אונים: למה קל לנו יותר להיות עצבניות מאשר לקבל מציאות שאי אפשר לשנות. הפחד האנושי מפרידה: איך אנשים נאחזים בכעס במשך שנים מתוך פחד שאם הם יתאבלו ויסגרו מעגל, הם "יוותרו" על האדם או על הזיכרון. איך הסכמה להרגיש את הכאב ולתת מקום לעצב היא זו שיוצרת תנועה רגשית ומפרקת את המועקה הפנימית. התפיסה ביהדות שנותנת מקום וזמן מוגדר לאבל (שבעה, שנת אבל), מתוך הבנה עמוקה של צורכי הנפש. מוות וסיומים הם חלק מהחיים, והם מאפשרים צמיחה מחודשת בדיוק כמו בטבע. הצטרפו אלינו לשיחה על החשיבות של להפסיק להדחיק – ולתת לעצמנו רשות להרגיש.