טראמפ נזהר מתקיפה נקודתית כדי לא להיגרר להסלמה לא מכוונת | אלי קלוטשטיין, כאן רקע, 23.2.26 скачать в хорошем качестве

טראמפ נזהר מתקיפה נקודתית כדי לא להיגרר להסלמה לא מכוונת | אלי קלוטשטיין, כאן רקע, 23.2.26

אלי קלוטשטיין: טראמפ כבר מיום שישי האחרון מדבר על האפשרות שאולי יעשה משהו מקדים, אפשר לראות את זה כמו ה"הקש בגג" שישראל עושה בעזה כדי להזהיר אנשים על תקיפה, רק כדי להראות לאיראנים כמה הוא רציני. הכוונה היא שאם האיראנים עד עכשיו ראו את כל הכוחות שמגיעים למזרח התיכון ובכל זאת חושבים שטראמפ לא יעז להתקיף אותם, ולכן הם לא מוכנים לעשות שום ויתורים או לא מספיק ויתורים במשא ומתן לכיוון שטראמפ רוצה – אז אם הוא יעשה איזושהי מתקפה מוגבלת ונקודתית על אתר גרעיני או על בסיס טילים או משהו מעין זה, שיאפשר להם להבין שהוא רציני ומוכן להשתמש בכוחות שיש לו, אולי אז הם ייכנסו יותר ברצינות למשא ומתן. החשש הגדול, הסיכון או ההימור שקורה כשאנחנו עושים מהלך כזה הוא שמאוד מהר הוא יכול לגלוש למיס קלקולציה או להסלמה מהירה, כשהאיראנים יראו את עצמם מחויבים להגיב כדי להגן על הכבוד שלהם ולומר: לא יכול להיות שהאמריקאים יתקפו אותנו, ואנחנו לא נגיב אלא רק נוותר במשא ומתן. בתגובה למהלך כזה הם יכולים לעשות כל מיני דברים, כמו לירות על הבסיסים האמריקאיים באזור, אבל באותה מידה הם יכולים להחליט שהם משגרים טילים לעבר ישראל. כל תגובה כזאת יכולה ליצור תגובת שרשרת, ירי מחדש של ישראל או של האמריקאים – תלוי מה נפגע ועל מה יורים. זה מהר מאוד יכול להיגרר גם למלחמה בטעות, ולכן טראמפ נזהר גם עם האפשרות הזאת. טראמפ והמערכת האמריקאית לא הגדירו באופן ברור או מוצהר משהו שבישראל אולי היו רוצים לראות, שזה הפלת המשטר. טראמפ רוצה משהו אחר: להפסיק את תוכנית הגרעין, את העשרת האורניום ולהוציא את האורניום המועשר לרמה גבוהה מאיראן החוצה, והוא רוצה מגבלות על תוכנית הטילים והתחייבות שלא יפגעו במפגינים. הוא יכול להגיע לזה בהסכם, אם האיראנים ייכנעו לכל הדברים האלה, או שהוא יצטרך לפתוח במלחמה ולשכנע אותם להגיע לזה. או שתוך כדי מלחמה הוא יצליח להחליף את השלטון, למרות שזו לא המטרה העיקרית שלו. אולי שלטון חדש שיעלה יסכים לעשות את הדברים האלה. העניין הוא שבאמת הסיכוי להגיע לוויתורים כאלה מצד האיראנים, וספציפית מצד ח'מינאי, מאוד נמוכים. ח'מינאי יודע שבמצב הרגיש מאוד של איראן, מבחינה פנימית ובינלאומית, אם הוא יסכים לוותר בשלושה או ארבעה דברים כאלה – יכול להיות שהוא יחתום על כתב הפטירה של המשטר. יכול להיות שהשילוב של הלחץ החיצוני והפנימי יביא לזה שההמונים יצאו שוב לרחובות, והפעם יפילו את המשטר. מצד שני, הוא מבין שמלחמה יכולה לעשות אותו אפקט. אבל למלחמה הוא אולי יוכל, במחשבה שלו, להיערך יותר טוב. גם בתרבות שלו, האסלאמית והשיעית, הוא לא מתכוון לוותר אפילו אם יש סיכון שימות. הוא מכין את המשטר למצב שאכן תהיה מלחמה, ואכן הרבה מאוד אנשים ייפגעו, והוא עושה כל מה שהוא יכול כדי להמשיך לשמור על הרצף של השלטון האסלאמי ברפובליקה, בתקווה שהאויב אולי ייכנע והוא יצליח למשוך אותו הרבה יותר זמן. הבעיה היא שבמצב הנוכחי, הסכם או מלחמה הן שתי האפשרויות הטובות שלנו. יש גם אפשרויות באמצע שהן פחות טובות מבחינת ישראל, כנראה גם מבחינת האמריקאים. אחת מהן, למשל, היא שהאיראנים ינסו לגרור כמה שיותר את המשא ומתן. אנחנו רואים גם לפי האמירות של ויטקוף שהוא לא לגמרי מבין מה האיראנים רוצים במשא ומתן ואיך הם משחקים מולו. לעומתו, טראמפ מדבר על זה שהוא לא מוכן לחכות עוד הרבה, וכבר היו אתמול דיווחים על כך שמבחינתו הפגישה ביום חמישי אולי תהיה האחרונה. המטרה של האיראנים היא לגרור את המשא ומתן כדי למשוך זמן, במטרה לייאש את האמריקאים, כדי להוריד את המוכנות שלהם. אפשרות שנייה היא שהם יגיעו להסכם שהוא חלקי, שזה הרבה פחות טוב מבחינת ישראל, שלמשל מטפל רק בגרעין או רק לזמן מסוים ולא לנצח. אלה אפשרויות שהן סבירות, והאמריקאים לא ירצו להיכנס למלחמה למרות כל הכוחות שצברו פה. הם נרתעים מדעת הקהל, כי לקראת בחירות האמצע הם לא רוצים להיכנס למהלך שהם לא יודעים איך יצאו ממנו. לכן הם יעדיפו להתפשר על הסכם חלקי, שהוא פחות טוב מבחינת ישראל אבל נראה הישג מבית. האמירה של ויטקוף אתמול, שהוא או הנשיא לא מבינים איך יכול להיות שלמרות כל הכוחות שהעבירו לאזור, שהאיראנים לא נכנעים במשא ומתן – זה משקף חוסר הבנה של איך עובדת התרבות האיראנית בכלל, תרבות מוסלמית ושיעית. אלה אנשים שלא נכנעים ללחץ. להפך, הם רק מקבלים חיזוק לעמדה שלה ומתחפרים בה. כניעה מבחינתם לא מחזקת את הכבוד, אלא להפך. אנחנו מכירים היטב את כל התופעה של השהידים, וזה משהו שמאוד מוטמע בתרבות האסלאמית בכלל, וכמובן גם השיעית. הם יעדיפו אולי את האפשרות הזאת, למות מות קדושים, מאשר להיראות כמי שאיבדו את הכבוד ונכנעו במשא ומתן בגלל לחץ צבאי. היקף הכוחות מאפשר לאמריקאים גמישות גדולה מאוד בבחירת המטרות שלהם, בהינתן שיש להם מספיק מודיעין – ואני מניח שפה ישראל גם נכנסת לתמונה. ראיתי אתמול הערכה של פרופסור אמריקאי, מומחה לצבא, שמדבר על 40-50 אחוזים מכוח האש האווירי הנייד של ארה"ב שנמצא באזור, מה שמאפשר להם לתקוף הרבה מאוד דברים בו-זמנית, במיוחד אם הם משתפים פעולה ושני הצבאות נכנסים ביחד לתמונה. ההערכה שלי היא שהם ינסו לפגוע בכל מה שקשור לטילים בשלב הראשון, בגלל החשש מהתגובה האיראנית. בניגוד לפעם שעברה, ההפתעה קטנה יותר, ואנחנו יודעים איפה נמצאים מתקני הגרעין, ואפשר להפציץ אותם בכל שלב. במקביל הם אולי ינסו לפגוע בסמלי שלטון אם הם יחליטו שבעקבות מה שעשו כוחות הביטחון למפגינים או אם הם רוצים להפיל את השלטון, וזה יהיה אחד היעדים של המתקפה הזאת. אז נראה במקביל גם תקיפות על אישים בכירים ומבני שלטון. צריך לזכור שהאיראנים מתכוננים לזה וכנראה יתחבאו, אבל הראינו שאנחנו יודעים לעשות את העבודה גם במצב כזה.