קרבות גבעת הרדאר נערכו במסגרת מלחמת העצמאות, שלא צלחו ובמלחמת ששת הימים כוחותינו כבשו את המקום. скачать в хорошем качестве

קרבות גבעת הרדאר נערכו במסגרת מלחמת העצמאות, שלא צלחו ובמלחמת ששת הימים כוחותינו כבשו את המקום.

גבעת הרדאר בהרי ירושלים, למרגלותיה היישוב הר אדר המשמר את שמה. גובהה כ-880 מטרים מעל פני הים, היא נודעה בעיקר בשל הקרבות הקשים שהתנהלו בה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים. בעבר חשבו שהשימוש הצבאי בגבעת הרדאר החל במלחמת העולם השנייה, במטרה לאתר חדירות של מטוסים גרמנים או איטלקים. אולם, על הגבעה הייתה תחנת ממסר רדיו-טלפון. בגלל המתקן שהיה דומה לצלחת מכ"ם הוא כונה בטעות "הרדאר". בעיני הבריטים הגבעה הייתה חשובה בה היו מתקני קשר וכוחות אבטחה. הבריטים עזבו את הגבעה ב־11 במאי 1948, היא נתפסה על ידי כוחות הפלמ"ח אך הירדנים השתלטו עליה. ניסיונות הפלמ"ח וצה"ל לכובשה לא צלחו עד מלחמת ששת הימים. במלחמת העצמאות - ב-23 באפריל 1948, במהלך 'מבצע יבוסי', נכשלה התקפת הפלמ"ח על נבי סמואל. כוח תגבורת שיצא ממעלה החמישה לכוון נבי סמואל נתקל באזור הרדאר במחסומי אבנים ובהתקפת ערבים מקומיים, אליהם הצטרפו חיילי הלגיון הערבי ממחנה הרדאר. "גדוד הפורצים" הוכה מכה קשה: 38 מחייליו נהרגו, 15 בגזרת הרדאר, והשאר בנבי סמואל-בית איכסא. ב־13 במאי, נכבש המוצב על ידי כוחות פלמ"ח, והועבר לאחריות גדוד "בית חורון" מ'חטיבת עציוני' של 'ההגנה', בפיקודו של מאיר זורע - "זרו" ומגינים מקיבוצי הסביבה. בוצעו עבודות ביצורים במוצב ומיקוש בסביבתו, ובדרך אליו. ב-25 במאי תקפו כוחות ירדניים את המוצב מכיוון בידו, אולם ההתקפה נהדפה. למחרת, עם שחר תקפו הירדנים שוב את המוצב בכוח עדיף של משוריינים, חי"ר וארטילריה והצליחו לכבוש אותו מידי 'ההגנה'. מפקד המוצב, סגן עמיאל רוז'נסקי, ומספר לוחמים נהרגו בקרב. בערב נעשה ניסיון לכבוש את הגבעה מהירדנים על ידי כוחות פלמ"ח-הראל (שבין מפקדיו היה אורי בן-ארי) אולם הניסיון כשל. ב־1 ביוני נעשה ניסיון נוסף לכיבוש המוצב, ע"י כוחות 'הראל' בסיוע פלוגה מ'גבעתי', שגם הוא כשל. לאחר הקרבות נשארו מספר גופות חיילים שהובאו לקבורה לאחר זמן רב. חלק נטמנו בקבר אחים בהר הרצל בתש"י, וחלק נותרו בשטח הירדני. הגבעה הייתה חשובה לירדנים, היא שלטה בתצפית על כביש ירושלים – ת"א. כמו כן, על הדרך בין רמאללה ללטרון, ששימשה לתספוקת למובלעת לטרון. היא בוצרה באופן משמעותי מכל המוצבים בגדה. בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן, נותרה הגבעה בשליטת הירדנים עד למלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים פרצה 'חטיבת הראל' (חטיבה 10) הממוכנת בפיקודו של אורי בן ארי, לכיוון גב ההר כדי להגיע לתל אל־פול (פסגת זאב כיום) דרך הרכסים הצפוניים, כדי למנוע השתלטות על מובלעת הר הצופים. בגבעת הרדאר היו שלושה מוצבים: במתחם הייתה פלוגה של הלגיון הירדני. התקפת החטיבה החלה ב־5 ביוני 1967 בשעה 17:15. אחד מצירי תנועת החטיבה היה הרדאר – נבי סמואל. המוצבים הירדנים נפלו תוך מספר שעות, תוך מאבק עיקש בשדות המוקשים, אך עם התנגדות ירדנית מועטה. את ההתקפה על המוצב המרכזי ניהלו 6 טנקי אי-אם-אקס בני עשר, שנקנו ב- 1956. לאחד התקלקל המנוע עוד בדרך. השני פרס זחל בדרך. שלישי עלה על מוקש שפגע בזחל ונעצר. רביעי נפל לתוך תעלה על צידו. חמישי נפגע מאש הירדנים, הושבת ונדלק, אך הצוות הצליח לכבותו. האחרון הגיע למוצב הירדני, אך מנוע הבנזין שהתחמם החל להעלות אדים. טנקים ירדנים מסוג פטון M-48 חדישים, הגיעו לתגבור, אך הסתובבו והסתלקו, כנראה על מנת להצטרף לכוחות בירושלים. התותחן בטנק הפגוע, החל לירות במקלע כבד 0.5 לעבר טנקי האויב, אחד הטנקים הירדנים התפוצץ ככדור אש, ושאר הישראלים הצטרפו וירו במקלעים ובנשק קל. כל הטנקים הירדנים הושמדו. התברר שהיו מאחור חביות דלק נוספות, מאחר ומנועיהם פעלו ע"י בנזין, כדורים נותבים הציתו אותן. בהמשך, הצטרפו ללחימה גם חיילים מגדוד 163 של 'חטיבת ירושלים' (חטיבה 16), שנכחו בסביבה, בפיקוד סא"ל מיכאל פייקס, פלוגה של הגדוד הסתערה על מוצב רדאר 3 והשתלטה עליו במהרה. בקרב נפל חייל אחד. בחודשיים שלאחר הכיבוש נמצאו באתר על ידי אנשי הרבנות הצבאית גופות לוחמי פלמ"ח 'הראל' אשר נשארו בשטח בבורות באתר מאז הקרבות בתש"ח והובאו לקבורה בהר הרצל ב-28 במרץ 1968. ב-5 ליוני 1967 נכבש המקום ושוחרר על ידי 'חטיבת הראל' בפיקודו של אורי בן ארי שהיה ממפקדי הפעולה בתש"ח בנבי סמואל. כיבוש הגבעה היווה סגירת מעגל סמלית. אורי בן ארי שלחם במקום כמ"פ ללא הצלחה - חזר וכבש אותה במלחמת ששת הימים כמח"ט 'הראל'. מיד בתום קרבות מלחמת ששת הימים הקימו אנשי הגדוד, גדוד 104 בחטיבת 'הראל' בשולי המוצב אנדרטה צנועה לזכר חבריהם, ועליה נחקקו שמות חללי הגדוד בכל המלחמה. בשל מעמדה החשוב של הגבעה והאירועים שהיו בה, נדרשה אנדרטה גדולה ומכובדת יותר, והיוזמה קודמה על ידי הלוחמים, אורי בן ארי, חברי הקיבוצים באזור – שלמה בן חיים ממעלה החמישה ויצחק בן אברהם מקריית ענבים. האנדרטה נחנכה ב-4 ביוני 1975 לאחר שהמוצב נהרס. באתר אנדרטה לזכר הנופלים של 'חטיבת הראל' לדורותיה, מגדל תצפית שגובהו 16 מטרים ותצוגת טנקים ומשוריינים. האדריכלים אריה שרון ובנו אלדר שרון וג'ורג' פרל, והמגדל מעוצב כשתי צלחות רדאר המונחות זו על גבי זו וניצבות על שתי רגלים הנראות כשער הפונה אל ירושלים. על קיר ליד האנדרטה, הוצמדה לוחית ובה שמות עשרות הלוחמים שנפלו בקרבות גבעת הרדאר: 30 לוחמי חטיבת פלמ"ח 'הראל' בתש"ח, 10 לוחמי גדוד 'בית חורון' של 'חטיבת עציוני', 2 חברי קריית יערים בתש"ח, ו- 5 לוחמי 'חטיבת השריון הראל' מקרבות ששת הימים. נוספו שמות של מפקדי החטיבה בתש"ח – יצחק רבין ויוסף טבנקין. וכן שמו של אורי בן ארי. מהמגדל, ניתן לצפות בנוף פנורמי של הרי ירושלים והר חברון במזרח, השפלה ומישור החוף במערב. באתר מצויים שרידים מן המוצב הירדני – חרכי הירי, קטעי חומה ותעלות קשר. בהמשך ניתן לראות סרטון שלי שצולם מן השטח ולהתרשם ממה שרואות עיניכם. אשמח שתעשו לייק, ועל הדרך, אם תוכלו גם לשתף, זה יאפשר לאנשים נוספים, ללמוד, להתעדכן ואולי אף לבקר במקום. תודה על צפייתכם, להתראות בסרטון הבא.