Naive paintings photos of Jerusalem city art by raphael perez скачать в хорошем качестве

Naive paintings photos of Jerusalem city art by raphael perez

raphael perez naive painter naife artist folk painters artworks landscape paintings folk art Naive paintings photos of Jerusalem city art by raphael perez "אמנות נאיבית ישראלית" " "Naïve Art of Israel תערוכה חדשה בגלריה ג'ינא פתיחה: יום ה', 29.3.2012, בשעה 19:30 גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית גאה לבשר על פתיחת התערוכה "אמנות נאיבית ישראלית", בה יוצגו כשמונים עבודות של עשרים וחמישה אמנים ישראלים, מהמוכשרים ביותר בז'אנר אמנותי זה, אשר נאספו ברחבי ישראל. פתיחה חגיגית, ערב יום חמישי, ה-29 במרץ 2012, בשעה 19:30. לאחר עשור לפעילותה החלוצית של גלריה ג'ינא לאמנות נאיבית בינלאומית, בה הציגה וחשפה אמנות נאיבית מישראל ומ-31 מדינות נוספות בעולם, באמצעות סדרת תערוכות יחיד וקבוצתיות, בחרה גלריה ג'ינא לקיים תערוכה מקיפה של אמנות נאיבית ישראלית. מאמציה הבלתי נלאים של גלריה ג'ינא לבחור לקהל מבקריה את המיטב שבסוגה זו של אמנות, אפשר לקהל מבקרי הגלריה לערוך היכרות עם ז'אנר אמנותי שלא היה מוכר בישראל, עד לאותו זמן, להיחשף ליוצרים מוכשרים ממגוון של ארצות ותרבויות ולשמש מרכז ומקום לימוד למתעניינים בתחום. "במקביל למשימתה של גלריה ג'ינא להיות עבור הציבור הישראלי וקהילת האמנות העולמית מקום בו אפשר ללמוד על אמנות נאיבית, להיחשף אליה ולהעריך את הז'אנר העצום והמגוון הזה, ניצבת בפני גלריה ג'ינא מטרה נוספת והיא לעודד ולתמוך באמנים ישראליים אשר "הקול" הפנימי שלהם קורא להם לצייר באופן נאיבי. ז'אנר זה הוזנח לאורך השנים והיעדרו של פורום ראוי להצגת האמנות הנאיבית הישראלית והערכת יופייה וערכה המהותי, גרם לאיפוק יצירתי והססנות בקרב אמנים ישראלים מלהתפתח בסגנון אמנות זה", נכתב בדף התערוכה. לאחר תהליך בדיקה ומיון, שנערך למעלה משנה, שכלל ביקור בסדנאות אמנים, בכל רחבי הארץ ומעקב אחר יצירתם, נבחרו לתערוכה זו כ- 25 אמניות ואמנים המהווים נבחרת מובילה של האמנות הנאיבית בישראל. האמנים המציגים: עמליה אסא. שלומי אשר. יצחק בוברמן. רות בן-ישראל. דבורה גוטמן. נאוה גוטרמן. רחל דרור. נתן הבר. חיים חרבון. אילנה כהן. גבריאל כהן. יהונתן כיס-לב. נירה לב. עדי לב. יפים לדז'ינסקי. זואי סבר. אביבה סונסינו. מיכאל פלק. רפי פרץ. טובה צביק. אברהם קאן. תרזה חורין קרגולה. רחל רובין. גליה רון. שרה רז. ליהדות, לנצרות ולאסלאם הסוני. היא הייתה מרכז חיי העם היהודי בימי קדם, ומושא כמיהתו וכיסופיו בעת שהייתו בגלות. משום חשיבותה הדתית עבור שלוש הדתות, היוותה העיר לאורך עידן ועידנים מוקד של מלחמות וסכסוכים, הנמשכים עד עצם היום הזה. מאז סוף המאה ה-19, התפתחו סביב העיר העתיקה שכונות העיר החדשה, אשר משכנות בקרבן, נכון למאה ה-21, את רובם המוחלט של תושביה. בשנת 1981 הוכרזה העיר העתיקה של ירושלים אתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו, והיא נמצאת ברשימת האתרים הנמצאים בסיכון התעודות הראשונות שבהן נזכר שמהּ של ירושלים, באופן הדומה לשמה העברי, הן כתבי המארות המצריים העתיקים. שמהּ של העיר מופיע בכתבים אלו כ"אשאמם", אותו יש לקרוא, ככל הנראה, כ"רֻשַׁלִמׁם". מאוחר יותר, הופיע שמהּ של העיר כ"אוּרוּסַלִימָה" במכתבי אל-עמארנה, אשר מועד כתיבתם המשוער מתוארך למאה ה-14 לפני הספירה. האזכור הארכאולוגי הראשון של ירושלים בשם זה נמצא בחפירות ליד בנייני האומה על גבי עמוד אבן גלילי מימי שלהי בית שני (המאה ה-1 לספירה), שם הוא אף מופיע בכתב עברי דומה לשל ימינו[6]. חוקרים סבורים, כי ירושלים נקראה מלכתחילה על שמו של אל השקיעה הכנעני, "שלם", וכי במקום היה מקדש לפולחנו. על פי פירוש מקובל, "מלכיצדק מלך שלם", הנזכר בספר בראשית, היה למעשה מלך ירושלים. כך גם פירשו חז"ל[7], בהתבססם על הפסוק: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהילים, ע"ו, ג'). המילה "ירו" לקוחה מן השורש השֶמִי י. ר. ה, שפירושו בעברית בת ימינו: "ייסד" (במקרא: "או מי ירה אבן פִּנָּתָהּ" (איוב, ל"ח, ו')); לפיכך, על פי השערת חוקרי מקרא, משמעות השם המקורית היא ייסד האל שלם, כלומר: זוהי העיר שייסד האל שלם. סברה אחרת באשר למשמעות השם גורסת כי יש לפרשו לפי הקרי המודרני בעברית ובערבית: "אור-שלם"- עירו של שלם. על פי המדרש[8], מהווה השם "ירושלים" צירוף של השם שבו בחר אברהם לכנותהּ "הר ה' יראה", המצורף לשם: "שלם", שבו קרא לה שם בן נח. במקרא, מופיע שם העיר תמיד בכתיב חסר, "ירושלם", למעט ארבעה מופעים. עובדה זו רומזת, לכאורה, על שמהּ הקדום הארמי של העיר, אשר נהגה אף הוא: "ירושלֵם". כיום, מכונה העיר "ירושלים", וזהו שמהּ של העיר גם בפי לשון חז"ל. לירושלים שמות רבים. על פי המדרש והמסורת היהודית לעיר שבעים שמות שונים, המבטאים את חשיבותה ומעלותיה. בין הידועים שבהם: יְרוּשָׁלַיִם, שָׁלוֹם, יִרְאֶה, יְבוּס, צִיּוֹן, חֶפְצִיבָהּ, מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל, יְרוּשָׁלִַם, יְפֵה נוֹף וְעִיר דָּוִד. בדומה לארץ ישראל, המכונה בשם "הארץ", ובית המקדש, המכונה "הבית", גם ירושלים נזכרת במקורות, בשם "העיר" סתם, בה"א הידיעה. כך למשל: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז... בשבעה עשר בתמוז נשברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר..." (גמרא, מסכת תענית, כ"ו). על פי המסורת ירושלים היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.