שמות, ג - ה' נגלה למשה בנס הסנה הבוער ואמר לו להוציא את בני-ישראל מהעבדות במצרים скачать в хорошем качестве

שמות, ג - ה' נגלה למשה בנס הסנה הבוער ואמר לו להוציא את בני-ישראל מהעבדות במצרים

שמות, א'    • שמות, א': בני ישראל עבדים במצרים. המיילדות...      • שמות, א': פרעה שם מסים ועבודת פרך על בנ"י ...   שמות ב'    • שמות ב - בת-פרעה הצילה את משה התינוק. משה ...      • שמות ב: משה, מרים, בת-פרעה, ציפורה      • שמות, ג'. משה וסנה בוער בהר סיני (חורב)   1. "מֹשֶׁה רֹעֶה את צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ" - קושי: חותן משה היה יתרו, אך כעת השם שלו זה רעואל. פתרון: יתרו = רעואל ? אגב, בדת הדרוזית יתרו הוא הנביא 2. משה בא במקרה (?) ל"הַר האלֹהִים חֹרֵבָה" (הר חורב = הר סיני). בהמשך שם יתרחש מעמד הר סיני שבו העם יקבל את 10 הדברות. מדרשי שם: "סיני" נגזר מהדמיון בצליל למילה "סנה" ? "חורב" נגזר מהמילה "חרב" (סימן למלחמה) או "חרבה" (אזור צחיח מדברי) ? 3. "ויֵרָא מלאך ה' בלַבַּת-אֵשׁ מהסְנֶה והסְנֶה בֹּעֵר באֵשׁ ואיננו אֻכָל" - משה ראה סנה (שיח) בוער, אבל הסנה לא נאכל (לא נשרף) - נס, פלא. משה ראה "מלאך" אך בפועל נראה שאין שם מלאך אלא שזה רק ביטוי שמדמה ל-ה'. 4. משה התפלא מ"המרְאֶה הגדֹל" ואמר "אָסֻרָה" (אתקרב) כדי להבין למה הסנה לא נשרף. אך משה "סָר לִרְאוֹת" - משה ראה אך הוא לא ראה שזה נס אלוהי. אז ה' קרא מתוך הסנה "אל תִקְרַב הֲלֹם" (אל תתקרב לפה) ו"שַׁל נעליך מעל רַגְלֶיךָ" (חלוץ נעליים) כי משה עמד על אדמה קדושה. צו זה דומה למנהג מוסלמי שבו מורידים נעליים לפני כניסה למסגד. 5. קושי: למה בפסוק 6 כתוב "ויאמר ה' " לאחר שבפסוק הקודם זה כבר נאמר. פתרון: לרמז שמשה לא ענה מרוב הלם, לכן ה' ממשיך לדבר ומסביר שהוא אלוהי אבותיו. קושי: האם זה ש-ה' מסביר מיהו מרמז שמשה לא ידע ש-ה' קיים ? אולי בני-ישראל עזבו את ה', ולכן ה' נתן למצרים להתעלל בהם, ואילו כעת ה' מחדש את הברית בינו לבין עם הסגולה הנבחר 6. "יסְתֵר מֹשה פָּנָיו כי יָרֵא מֵהַבִּיט אל האלֹהים" - יש אמונה שאסור לראות את ה'. הרואה ימות. (אך אמונה זו סותרת אמונה אחרת שלפיה ה' הוא אל רוחני מופשט ללא דמות. יש פה כשל לוגי) לכן משה פחד ולא רצה להסתכל. לפחות הוא הבין שזה ה'. 7. תוכנית ה' - א) ה' מתאר את סבל העם: "עֳנִי עַמי... צעקתם...מפני נֹגְשָׂיו... מַכְאֹבָיו" ו"מצרים לֹחֲצִים אֹתם". "עמי" זה שייכות - העם שייך ל-ה' (העם הנבחר). ב) לכן ה' ירד להצילם ממצרים. "ירד" זה קושי תאולוגי-דתי-אמוני - עצם ירידתו מעידה ש-ה' לא נמצא בכל מקום. זה סותר את האמונה המונותאיסטית (אמונה באל אחד) שלפיה ה' הוא אוניברסלי ומופשט. פתרון רבני: ה' לא באמת ירד. זו האנשה (ה' מוצג באור אנושי כדי שהקורא יבין את הסיפור). ג) ה' יעלה אותם לכנען, ששם גרו עמי כנען (כנעני, חִתִּי, אמֹרִי, פְּרִזִּי, חִוִּי ויבוסי). מכאן יוצא שהתנ"ך טוען שהיהודים הם עם כובש. 8. ארץ כנען זו ארץ טובה ורחבה, ארץ זבת חלב ודבש. קושי: זה לא נכון - הארץ לא טובה ולא זבת חלב ודבש. זו ארץ קטנה, ללא אדמה פורייה וכמעט ללא מקורות מים. פתרון: המספר המקראי עושה אידיאליזציה לכנען (מציג אותה כמושלמת, אוטופיה) כדי לחזק את הקשר בין הקורא לבין הארץ או ש-ה' אמר זאת ברמייה כדי לשכנע את בני-ישראל שכדאי להם להגר אל כנען. 9. ה' דרש ממשה ללכת לפרעה (אין נס ללא מאמץ אנושי שקודם לנס). ה' בחר דווקא במשה - כנראה - בזכות אומץ ליבו (בפרק ב' משה הרג מצרי שהיכה עברי וגם ניסה למנוע מעברי להכות עברי וגם הגן על בנות יתרו מפני הרועים) או כי משה גדל בבית-פרעה ולכן הוא מכיר את האויב המצרי. 10. "מִי אָנֹכִי" - משה מזלזל בעצמו כאיש ללא ייחוס משפחתי או ללא כישורים. יש הטוענים שמשה מגמגם ומתקשה לדבר. האם משה ניסה להתחמק מהמשימה ? מנגד, יש המשבחים אותו על צניעותו וטוענים שדווקא בגלל זה ה' בחר במשה להנהיג את העם כי זה מה שרוצים ממנהיג - שיהיה צנוע ושלא ירצה בתפקיד. לכן זה יגרום לו לפעול למען העם ולא למען עצמו 11. ה' לא ענה לשאלה. מה שכן, ה' אמר שהוא יהיה עימו ויתן לו אות (סימן) שהוא זה ששלחו - כאשר תצאו ממצרים אז תעבדו את ה' בהר הזה. קושי: זו לא אות אלא מצווה. פתרון: אולי ה' לא רצה לתת למשה אות שתשתכנע את העם כי זה יקרה באופן ודאי (ככתוב בפסוק 18 "שמעו בקולך") או שיתכן שהכוונה לאות שכבר ניתן למשה וזה הסנה הבוער. 12. משה ממשיך לפקפק כי עליו לבוא לעם (ה' לא אמר לו לבוא לעם אלא לפרעה אבל משה מבין שהוא צריך את תמיכת העם) וחשש שאם הוא יגיד לעם ש-ה' שלחו, אז העם ישאלו "מה שמוֹ" של האל. לכן משה שאל את ה' - "מה אֹמר להם" ? קושי: האם העם ומשה לא ידעו מהו שמו של ה' ? האם כעת מופיע אל חדש שהם לא הכירו ? המשך למטה בסעיף 13 באזור ה"תגובה"