Скачать с ютуб חברות מעבר למחיצות: סיפורן של שלי שם טוב וחברתה החרדית в хорошем качестве

חברות מעבר למחיצות: סיפורן של שלי שם טוב וחברתה החרדית

בפודקאסט מרגש של 'קשר יהודי', חושפת שלי שם טוב, אמו של עומר שם טוב ששוחרר מהשבי לאחר 505 ימים, את סיפור החברות המיוחד שנרקם בינה לבין חברתה החרדית מרגלית פרץ, שהפכה עבורה לעוגן וכתף תומכת במהלך השנה וחצי הקשות בחייה. השיחה, שמתחילה בנימה אישית וחמה, מתגלגלת במהירות למסע רגשי עמוק על אמונה, חיבור אנושי וגישור על פערים בחברה הישראלית. ההתחלה: מפגש מקרי שהפך לגורלי הסיפור מתחיל באירוע של ארגון "קשר יהודי" בבנייני האומה, שם נפגשו השתיים לראשונה. "ישבנו אחת ליד השנייה בהשגחה פרטית", מספרת שלי בהתרגשות. שלי הגיעה לאירוע כשעומר, בנה שנחטף, עדיין בשבי. מרגלית ניגשה אליה בסוף האירוע והציעה לה ספר תפילות שהכינה אמה. "בלי הספר הזה, זה לא היה קורה", מודה שלי, ומדגישה כיצד רגע קטן לכאורה שינה את חייה. שלי משתפת את זוויתה: "זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי בצורה כזו עוצמתית לחברה החרדית. לראות 3000 נשים שרות, בוכות ומתפללות – זה נכנס לי ללב ולנשמה". כשמרגלית פנתה אליה ואמרה "עומר שלך נמצא אצלנו בשולחן שבת", היא נותרה המומה: "מישהי חרדית אומרת לי שהיא מתפללת על הבן שלי? זה היה אישי, וזה תפס אותי חזק". שבתות של נחמה וכוח הקשר בין השתיים התפתח במהירות, ובתמיכת "קשר יהודי" הן החלו לארגן שבתות וחגים משותפים למשפחות החטופים. "אין חג שלא עשינו יחד בשנה שעברה", מספרת שלי, "ליל הסדר, פורים – איזו שנה!". עבור שלי, כאם לחטוף, השבתות הללו היו "מסאז' לנשמה". היא מודה שבתחילה חששה מכפייה דתית: "חשבתי שירצו להחזיר אותי בתשובה, וזה קשה לחילוני שמרגיש שדורשים ממנו להתחייב". אך השבת הראשונה שינתה הכל. "היינו גמורים, צל של עצמנו, ובאמת הייתי זקוקה לשקט הזה. ראיתי את ה'יש' שבשבת, לא את ה'אסור'". מרגלית מוסיפה: "היא תפסה את זה בשתי ידיים. השבת הזו עשתה שינוי – להבין מה מקבלים ממנה". השתיים מתארות כיצד החומות נפלו, והן גילו זו בזו ערכים משותפים, למרות ההבדלים בלבוש ובאורח החיים. "פתאום ראיתי אנשים, לא כותרת של 'חרדים'", אומרת שלי. אמונה שנבנתה מהריסות עם שובו של עומר הביתה, השיחה נעה בין שמחה להשתאות על המסע שעברו. שלי משתפת כיצד האמונה התחזקה אצלה: "הבנתי מיד אחרי השביעי לאוקטובר שזה קרה כי היינו בשנאת אחים. אמרתי – עומר לא נחטף סתם, זה זעזוע שבורא עולם שלח לנו כדי שנלמד". היא מתארת את השבתות שקיבלה על עצמה, את התפילות ואת החיבור שנוצר עם חברתה ועם משפחות נוספות, שהפכו לעוגן בתוך המערבולת. על עומר היא מספרת: "הוא חזר אחרי 505 ימים בגיהנום, אבל חזק. היו לו שיחות עם בורא עולם שם. הוא ראה ניסים – טיל שנפל ולא התפוצץ, מנהרה שקרסה בדיוק כשלא העבירו אותו". מרגלית מוסיפה: "כל מעשה טוב יצר מלאך ששמר עליו. כשעומר חזר, הבנתי שיש מי ששומע תפילות". חברות מעבר למשבר כשנשאלת השאלה האם החברות הזו תשרוד גם בימים רגילים, שלי עונה בביטחון: "החיבור שלי איתך הוא בלב. אנחנו מאותו שבט. זה לא קשור רק למשבר – את משפחה שלי, הילדים שלך הם האחיינים שלי". מרגלית מחזקת: "זה התחיל בקשר יהודי, אבל זה הפך לאהבה ממבט ראשון. זו חברות לנצח". השתיים מדברות על החשיבות של גישור על פערים בעם ישראל. "הארגון הזה פורץ דרך", אומרת שלי על קשר יהודי, "הוא הבין לפני השביעי לאוקטובר שצריך להפיל את החומות ולהכיר את האחים שלנו". מרגלית מוסיפה: "לא תמיד מסכימים, אבל מתחבקים. השינוי הוא לא לשנות את השני, אלא לעשות שינוי בתוכי שיביא לשינוי כללי". לקח לעתיד הפודקאסט מסתיים בנימה של תודה והבטחה. "תודה שבאמת היית לי כתף ואוגן", אומרת שלי, "וחיברת אותי יותר לבורא עולם". מרגלית משיבה: "גם את חיברת אותי. השאלות שלך גרמו לי לבדוק דברים ולהתחזק". השתיים מבטיחות להמשיך בדרכן המשותפת, כדוגמה לחיבור שיכול לפרוח גם מעבר למחיצות – חיבור של לב ונשמה.