פרק 17 - על לקחת את עצמנו ולעזוב איפה שלא טוב לנו [אנגלית] скачать в хорошем качестве

פרק 17 - על לקחת את עצמנו ולעזוב איפה שלא טוב לנו [אנגלית]

יום כיפור 2024 היום [אוגוסט 2025] בדיעבד אני נמצאת בארץ, ורואה שעברתי תהליך מאוד גדול עם הלנכוח עם הכאב של מה שקורה מסביב חד משמעית להמצא במקום שלא עושה טוב מבחינת התדר - זה משהו שהוא לא מומלץ לאפאחד חוצמלאלה שבחרו להתמודד עם הלמוסס את התדר הקשה הזה, להתעלות גבוה יותר ואני זוכרת שכל תת המדוע שלי היה מצב בריחה מזה הרבה מאוד זמן מהחווית קושי שבארץ. גם אחרי זה שנסעתי לתאילנד והרגשתי מדהים עדיין לא רציתי לחזור להתמודד עם זה. זה נכון שצריך להתרחק מסכנה אבל צריך גם להבין מתי היא רק בהרגשה שלנו ולא במציאות. כן, המציאות בחוץ נראית מטורפת - אבל אחרי המעגל הענק של הלהיות בבועה שלי כשהיתה כבר טרללה מסביב, קוביד, מלחמות ומבצעים אחרים- ואני תמיד הייתי במקום שמרגיש בטוח בתוך התודעה שלי. ואז משהו שיבש את זה מאוד, ב7 לאוקטובר כמובן, צללתי יחד עם כולם למכתש הפחד, ורציתי מהר מאוד לברוח משם אז משהו שלח אותי למסע הזה בלונדון, לא להתמודד, להתמקד בי, בחלומות שלי ושם היתה לי את ההזדמנות להגיד בקול רם שוואלה אולי כל הישראלים, היהודים בסכנה.. שזה כולל אותי הצטערתי על שאמרתי את זה אבל עם הזמן הבנתי שאני יכולה גם לבחור להרגיש אחרת. אני הריבונית על הרגשות שלי ואני יכולה לפגוש כל דבר במבט בעיניים. כולל פלסטינאים שפגשתי שם, אני אחלוק מתישהו את הסיפורים האלה, האמת שהפתיעו. היום, אחרי שעברתי מסע של התמודדות עם קושי וחישול אנרגטי ופיזי רציני, הוחזרתי בלית ברירה לארץ על ידי הבריאה ומשהו בי אמר אוקי, עכשיו אין מה לברוח, היתי מוכנה להתמודד גם פה עם התדרים הקשים, הבנתי שעם הלנכוח, מגיעה גם השלווה בסוף הצפיפות הכואבת של התדר. והבועה של ההשגחה וההגנה חזרה שוב. עם הזמן הבנתי שבגלל שיש לי גם פה מסע לעבור אני רחוק מלהיות בסכנה ממשית. כי הלהרגיש בסכנה זה חלק מהמסע גם ככה אבל רק בטיחות ושלווה פנימית עמוקה - התדר הזה, זה מה שבאמת מרחיק אותנו מהממשות של הסכנה. וגם אם חלילה קורה משהו, זהו חלק מהדרך.. כשאני פחות בכיווץ אל מול לצעוד את הדרך גם אם מרגיש לא הכי בטוח, לצד הסכנה חוזרת התחושת רווחה של החיים, יש חיים בחוץ, מתכווצים ומרפים, מתכווצים ומרפים. חשוב להרפות.. אני יודעת שמפחיד לחשוב על אם משהו יקרה לאהובים שלנו.. זה מכווץ, אבל חשוב להבין שהפחד הוא בתוך הראש, הוא פחד מהסרט הפנימי הזה של מה שראינו כבר או חווינו- אבל הוא אשליה בפנים, כי תמיד אנחנו נמצאים פיזית ברגע ההווה, וברגע ההווה, עד שאין דבר ממשי להתמודד איתו אין מה להתכווץ, חשוב להפריד בין הפחד המדומיין והמציאות של הרגע. אני לא סותרת את הדברים שלי בזה שאומרת שם שאם מרגישים שצריך לזוז, לקחת את עצמנו מהמקום שבו אנחנו לא מרגישים בטוחים זה חד וחלק - כן. להקשיב לאינטואיציה. הברכה הגדולה שלי היא שאני מקשיבה כל כך לאינטואיציה שלי, בזכותה חוויתי המון דברים טובים בחיים, אבל זה כי הקשבתי מוקדם. אם לא מקשיבים מוקדם החיים יכולים לגרום לנו להקשיב בכוח, להגיב בלית ברירה. לאן שנלך עם האינטואיציה שלנו שם תמיד נמצא את התמיכה של היקום, כי לשם הוא שולח אותנו כי משהו חשוב מחכה לנו שם. וברגעים הכי קשים, לשים על עצמנו ידיים ולהגיד לעצמנו שאנחנו אהובים- כמו שאני עדיין עושה ואפילו יותר ויותר מיום ליום - תמיד יחזיר אותנו בחזרה הביתה לעצמנו. תעשו את זה בכוונה אמיתית מהלב ותרגישו בעצמכם למה אני מתכוונת :) Inner peace brings outer peace. מוזמנים לעשות סובסקרייב ולעקוב אחרי במסע הזה של השנה הפסיכית הזאת שהיתה לנו... תודה לך 2024 :) ואם בא לכם לראות מהעניינים איתי בזמן אמת אז תעשו עוקב : Instagram -   / elenayume   TikTok -   / elena.yume   Facebook -   / yumekanaeru