נובו וקורן - תרופה скачать в хорошем качестве

נובו וקורן - תרופה

נובו וקורן- תרופה קרדיטים: מילים: ליים נובוקובסקי, קורן אשר לחן: ליים נובוקובסקי, קורן אשר, יובל ״דודא״ ניאזוב הפקה מוזיקלית: יובל ״דודא״ ניאזוב מיקס מאסטר: יובל ״דודא״ ניאזוב מילים: נובו: חודש בדרום רצועה נקרע לי כבר הגיד, שגרה קבועה פשיטות והגנה איבדתי את עצמי, חוזר הביתה, מוקף באהבה וחיבוקים לא מרגיש את המגע כי כל הגוף בניתוקים, זה לא תקין מרגיש תמיד מעל הסיטואציה, מדברים על עוד כניסה וכל הגוף שלי ויברציה. איבדתי שיווי משקל יש חוסר גרביטציה. הם רואים אותי גיבור אני מרגיש כמו מוטציה. עולה שוב לש.ג אמצע לילה לא רואה פה כלום, מחשבות על התפקיד שלי בתוך כל היקום. אין לי כוח כבר לקום אבל אני קם בכל זאת, התגייסתי בשביל להגן ולא בשביל הפוזות! עוד פעם קם מבום פיצוץ קטן שמערער אותי, רק צריך חיבוק אחד קטן שיחמם אותי. קר לי פה בלב למרות שחם לי עם הווסט מחזיק ועוד שנייה קורס מרגיש ברגע שכבר אין אותי. דוגרי כבר נמאס ממלחמות והלב שלי קפוא אז לא עוזרות מילים חמות, בינתיים אני עובד כל יום כדי להביא לכם עוד חומרים שיגרמו לשתי האונות שלכם לרקוד. במקום המועקה שמכוונת לרקה, אני ריפאתי את הלב מצאתי לי תעסוקה שתעביר לי את התקופה ושתיתן לי את התנופה אנשים קוראים לה ראפ אני קורא לה התרופה. פזמון: חשבתי שאיבדתי את עצמי את התרופה שלי מצאתי ולא ידעתי איך יגמר היום שלי עד שנכנסת לי אל החיים קורן: כל החיים מרדף גדול בדרך אל ההצלחה, ואין מצב שאוותר לעצמי נתתי הבטחה. הילד שהייתי מסתכל עליי תמיד המחשבה שאאכזב אותו הפכה דבר מפחיד. שוב מחשבות על העתיד רוצה לגדול רוצה לצמוח שהברזל יהיה שוב חם אכה עליו בכל הכוח, שנתיים לחימה זה לא נתפס במוח זכרונות ורגעים שלא אוכל לשכוח, בין דמיונות לחלומות הפכתי לנווד בודד המלחמה כל כך קשה להיאחז לא לאבד, לא מפחד להילחם למרות שאני לא לוחם מרהיב רק בנאדם פשוט עם שורשים של עץ יציב. חושב לי על הבית בין שמירות לבין פשיטות, גל של חרדה תוקף ושוב מזיע בלילות. רוצה לחשוב קדימה רק שכל זה ייעלם, אני שורד את ההווה ובינתיים רק חולם. כל חיי שיעור גדול וכל מסע זה אבן דרך עוד אצליח בגדול ועוד אשב על כס המלך אתן בראש ועוד אוכיח לכולם אחרת עוד שנייה מוציא את השירים מהמחברת. מצאתי את התרופה שתרפא לי את הכאב דף ועט בתוך חאן יונס מוציא מה שעל הלב. נותן את הלב והנשמה בכל שורה בכל מילה, שני לוחמים שברו ת׳סצנה וולאק איזו עלילה. פזמון: חשבתי שאיבדתי את עצמי את התרופה שלי מצאתי ולא ידעתי איך יגמר היום שלי עד שנכנסת לי אל החיים.