המסחר בנמל יפו, בתקופה הרומית המאוחרת-הביזנטית הקדומה, לאור ממצא כלי היבוא (אורית צוף)- כנס יפו 2020 скачать в хорошем качестве

המסחר בנמל יפו, בתקופה הרומית המאוחרת-הביזנטית הקדומה, לאור ממצא כלי היבוא (אורית צוף)- כנס יפו 2020

יפו לאורך ימים: כנס יפו 2020 מושב רביעי: נמל יפו: עם המפרש לים המסחר בנמל יפו, בתקופה הרומית המאוחרת-הביזנטית הקדומה, לאור ממצא כלי היבוא אורית צוף, חוקרת עצמאית חוקרי יפו עוסקים הרבה בשאלת אופיה הקוסמופוליטי של יפו לאחר חורבן הבית השני ובעקבות מסעות אספסיאנוס וגאלוס באזור החוף. נוכחותו של "האגרונומוס יהודה" ביפו מלמדת על המשכיות היישוב היהודי בעיר במאה הב' לסה"נ; ייתכן שאוכלוסייה יהודית היגרה מירושלים ליפו בעקבות גזרות אדריאנוס. אולם, נשאלות השאלות מה קרה ביפו במאות הג'–הד' לסה"נ? האם העיר נותרה יהודית? האם הנמל היה פעיל? עיקר הידע הקיים בידנו היום הצטבר מחפירות הצלה שנערכו בשני העשורים האחרונים בסביבת התל, ונראה כי במהלך המאות הג' לסה"נ עד התקופה הביזנטית המאוחרת הצטמצם מאוד שטח העיר לטובת אזורים נרחבים של קבורה. אופי היישוב היה כפרי והאוכלוסייה עסקה בקדרות, בייצור שמן ובעיבוד מתכות. גם הנמל של יפו, הפרוץ לשודדי ים נחשב בתקופה זו נמל שולי להעמסת סחורות ופריקתן. לאור העובדה שהמידע הקיים בידנו מגיע בעיקר מחפירות הצלה אקראיות, הנערכות בדרך כלל בשולי התל, מעניין במיוחד הוא בור אשפה שחפר יעקב קפלן בשנת 1973 בשטח התל (שטח A) סמוך למקדש האריה. מיקומו במרכז התל ההיסטורי מאפשר הצצה אל אזור ההתיישבות של אוכלוסיית יפו במאות הג'–הד' לסה"נ. ממצא כלי החרס מלמד על עושר יוצא דופן של כלי יבוא בעיקר מצפון אפריקה, אמפורות שהגיעו מרחבי הים התיכון וכלי חרס האופייניים לחיילי הלגיון ה-10 שישב בירושלים. ממצאים אלה עשויים לשפוך אור חדש על אופייה של יפו ובעיקר על קשרי הים בתקופה זו. אורית צוף חוקרת עצמאית. עובדת במכון הישראלי לארכיאולוגיה, בעיבוד ובפרסום הממצא הקרמי מחפירות המכון, בעיקר בחפירות בית שמש (מזרח). אוצרת תצוגת הקבע במרכז דוידסון בירושלים ועובדת ברשות העתיקות בעיבוד הממצא הקרמי מחפירות ההצלה יבנה (מזרח).