מנחות מ - שיעור דף יומי עם הרבנית מישל פרבר скачать в хорошем качестве

מנחות מ - שיעור דף יומי עם הרבנית מישל פרבר

הדרן- קול נשי בשיח התלמודי https://hadran.org.il/he/ בית שמאי ובית הלל נחלקו בדין סדין (בגד פשתן) בציצית; בעוד שבית שמאי פוטרים את הסדין מחובת ציצית כדי להימנע מאיסור שעטנז, בית הלל מחייבים, שכן סמיכות הפרשיות של שעטנז וציצית באה להגיד ש"עשה" של ציצית דוחה את ה"לא תעשה" של שעטנז. אף שהלכה כבית הלל, ר"א ברבי צדוק מעיד כי המטיל תכלת בסדין בירושלים נחשב מן ה"מתמיהין" – גורם לאנשים לחשוב ששעטנז מותר. רבי מסביר כי חכמים אסרו את הדבר בגלל שאנשים לא היו בקיאים בהיתר. כיון שהעלו קושיות נגד שיטת רבי, רבא ורבי זירא מציעים כמה אפשרויות אחרות, אבל גם עליהם מעלים קושיות. 1. גזירה משום קלא אילן: קיים חשש שמא ישתמשו בצבע דמוי תכלת (אינדיגו) שאינו צמר חילזון. במקרה כזה, הלובש עובר על איסור שעטנז (צמר ופשתן) מבלי שקיים את המצווה המתירה זאת. 2. גזירה משום טעימה: חשש מפני פסול בציצית – שמא השתמש בתכלת העשוייה תוך כדי בדיקת הצבע (טעימה) שהיא פסולה (כי לא נעשתה לשמה). 3. חשש "תעשה ולא מן העשוי": רבא ורבי זירא מסבירים כי קיים חשש שמא ייקרע הסדין בתוך שלוש אצבעות לשפתו והאדם יתפרנו וישאיר חוטים מהתפירה לציצית. בכך הציצית פסול משום "תעשה ולא מן העשוי", שכן התורה הצריכה שהמצווה תיווצר על ידי הטלת הציצית לבגד ולא שיהיו קיימים כבר. 4. גזירה משום כסות לילה, שכן בגד לילה פטור מציצית, ולבישתו עם ציציות שעטנז מהווה איסור ללא מצווה להתירו. יש דיון על הגדרת הבגד המחויב בציצית. בגד המורכב מעור ואריג: רבא קובע כי הולכים אחר עיקר הבגד. אם גוף הבגד מאריג וכנפיו מעור - חייב בציצית; אם הבגד מעור וכנפיו מאריג - פטור. רב אחאי חולק וסובר שיש ללכת אחר חומר הכנף עצמה. רב הונא פוסק כי מי שהטיל ציצית בבגד בעל שלוש כנפות ואז השלים את הכנף הרביעית - הציצית פסולה משום "תעשה ולא מן העשוי". הגמרא מקשה מהנהגת "חסידים ראשונים" שהיו מטילים תכלת לאחר אריגת שלושה אצבעות, ומיישבת שמדובר במקרה שבו כבר נחתכו צורת ארבע הכנפות. הגמרא מקשה על הפסול של תעשה ולא מן העשוי מדברי רבי זירא שהכשיר הטלת ציצית חדשה על בגד שכבר יש בו ציצית ואח"כ מוריד את הציצית שהיו שם מקודם. רבא מתרץ כי יש בכך משום איסור "בל תוסיף" ועל כן הטלת החוט לפני החיוב לא נחשב כמעשה, אולם רב פפא מקשה על תירות רבא ומסביר שהדבר תלוי בכוונת האדם: האם בכוונתו להוסיף על המצווה או לבטל את הראשונות ולהחליפן בחדשות. אם כוונתו לבטל את הראשונות זה כן נחשב מעשה ולכאורה נראה שיצר ציצית ע"י מעשה לפני שחייב במצווה ואם כן, למה פסלו מקרה שהטליו ציצית לפני שהיו חייבים במצווה? שיעורי הדף היומי עם הרבנית מישל פרבר נגישים ללימוד בזום, באתר הדרן, בפודקאסט, ביו טיוב, בוואטסאפ להרשמה: https://hadran.org.il/he/subscribe/ להקדשת לימוד: https://hadran.org.il/he/donate בואי ללמוד עוד עם הדרן! תכנים שבועיים מפי נשים, סדרות וקורסים מקוונים או לימוד מסכת ממאגר השיעורים של הדרן תכנים שבועיים:https://hadran.org.il/he/odalhadaf סדרות וקורסים: http://hadran.org.il/courses/he לימוד מסכת: https://hadran.org.il/hipusdaf