פסח - הלכות חודש ניסן, ודיני ברכת האילנות | סיכום ההלכות והמנהגים של חודש ניסן | רבי דוד בכר скачать в хорошем качестве

פסח - הלכות חודש ניסן, ודיני ברכת האילנות | סיכום ההלכות והמנהגים של חודש ניסן | רבי דוד בכר

חודש ניסן: כתוב במסכת סופרים פרק כא הלכה ג: כל חודש ניסן אין נופלים על פניהם ואין אומרים וידוי ותחנונים. וכן כתב בשו"ע סימן תכט סעיף ב. והטעם לכך מפני שעושים כל חודש ניסן 'קודש', שבאחד בניסן הוקם המשכן, ושנים עשר נשיאי שבטי ישראל הקריבו בשתים עשרה ימים שמתחילת ראש חודש ניסן, נשיא אחד ליום, וכל אחד מהנשיאים היה עושה יום טוב ביום הקריבו לחנוכת המזבח. ולמחרת שהוא יום י"ג בניסן היה אסרו חג שלהם, ויום י"ד בניסן הוא ערב פסח, ולאחר מכן שבעת ימי פסח עצמו, ויום כ"ב בניסן הוא 'אסרו חג' של הפסח. אם כן נמצא שרוב ימי חודש ניסן בקדושה לפיכך עושים כולו קודש. משנה ברורה סימן תכט סק"ז. ומרן החיד"א בספר 'כסא רחמים' דף סד ע"ג הביא מדברי הרוקח בריש מסכת פסחים כי לעתיד לבוא תהיה חנוכת בית המקדש אחר יום טוב אחרון של פסח שיבנה ביום טוב, ומשום שאין מערבין שמחה בשמחה, יעשו החינוך אחר יום טוב במשך שבעה ימים, עד כלות חודש ניסן, ולפיכך אין אומרים כל החודש וידוי ותחנון ונפילת אפים, בימים אלו. וכתב השל"ה דף קמ ע"ב כי מנהג טוב לקרות בכל יום החל מראש חודש ניסן פרשת הנשיא של אותו יום, וביום י"ג ניסן קוראים מתחילת פרשת בהעלותך עד "כן עשה את המנורה". ובעניין אופן קריאת הפסוקים יש מבני אשכנז הנוהגים לקרות פסוקים אלו מתוך ספר תורה בלי ברכה, ומנהג הספרדים לקרות הפסוקים מתוך החומש. וכתב הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' סימן א אות ה שטוב ליתן מראש חודש ניסן עד ערב פסח לאחר קריאת סדר הנשיא של אותו היום ג' פרוטות לצדקה בעד מנוחת אביו ואמו או שאר קרובים או שאר מתי ישראל, וע"י שיכוון בנתינה זו יעשה חסד עם החיים והמתים. והו"ד בכף החיים אות כג. ברכת האילנות: בגמרא מסכת ברכות דף מג ע"ב: אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להנות בהם בני אדם. וכן פסק בשו"ע או"ח סימן רכו שהיוצא בימי ניסן וראה אילנות שמוציאים פרח אומר ברוך... וכו'. וכתב המרדכי סימן קמח שאינו צריך לברך אלא פעם ראשונה בכל שנה. ואם לא איחר מלברך עד שכבר גדלו הפירות כתב הטור שם שלא יברך עוד. וכן פסק בשו"ע שם. וטעם לתקנת ברכה זו הוא לפי שהוא עניין מחודש שבא מזמן לזמן ומעורר התפעלות האדם שרואה שמעץ יבש שוב יוצאים פרחים מלבלבים. ובספר שפתי כהן לרבי מרדכי הכהן מגורי האריז"ל כתב על הפסוק "ותוצא הארץ" (בראשית א יב) שזו הייתה אחת הסיבות שהארץ שינתה מציווי הבורא ולא הוציאה עץ שטעעמו כטעם הפרי, שאם גם העץ היה ראוי למאכל, לא היה מודע כל כך גדולת הבורא שיאמרו כי כך הוא בטבע שעץ הראוי למאכל יוציא דב הראוי למאכל, אבל כשיראו שנשרו עליו ונשאר רק עץ יבש וחוזר ומוציא ציץ ופרח ופירות בכל שנה, יוכר בכך גדולת הבורא. ובזוהר הקדוש פ' בלק דף קצו ע"ב כתב שנשמות מהעולם העליון משוטטות בגינות ופרדסים בתקופה זו, ועל ידי הברכות שמברכים על האילנות הם זוכים לעילוי נשמותיהם ומתפללים על החיים אשר בעולם הזה. ובכף החיים אות ח כתב שנכון ליתן לאחר הברכה ג' פרוטות לצדקה לעילוי נשמות ישראל ולתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה והעשבים ויבקש עליהם רחמים.