הרב דב קוק מחזק את לוחמי גולני שחזרו מהקרב ברצועת עזה скачать в хорошем качестве

הרב דב קוק מחזק את לוחמי גולני שחזרו מהקרב ברצועת עזה

בשבוע שעבר הגיעו לוחמי גולני שיצאו מהקרבות בעזה אל מעונו של מו"ר הרב דב קוק שליט"א, שם ערכו להם סעודה מכובדת עם שירה וריקודים. מו"ר הרב שליט"א הגיע וחיזק את הלוחמים והתפלל עמהם. וכך אמר להם מו"ר הרב שליט"א אתם כאלה שמצילים יהודים, אתם צריכים לברך אותי. ולכן אני מבקש שתחזרו על המילים האלו: 'אנחנו גוזרים עליך, להגיע להר סיני, כל יום'. והמשיך לחזקם מו"ר הרב שליט"א ואמר: רבי עקיבא היה קורא קריאת שמע בזמן שהיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל. אנחנו אם רק מקבלים חתך אחד במחט, שנכנס קוץ קטן, כבר לא מסוגלים לעשות כלום... וכאן יש לנו את רבי עקיבא שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל, שאלו הייסורים שאף האדם הגדול ביותר מיד מתעלף, שהרי לא ניתן לעמוד בזה. ורבי עקיבא על אף שסורקים את בשרו במסרקות של ברזל, הוא קורא קריאת שמע, ואומר "ה' אחד" בשיא הריכוז בזמן שהביולוגיה סותרת את זה לגמרי, הביולוגיה אומרת שאתה צריך למות, והוא הולך וקורא קריאת שמע במסירות נפש, והנפש שלא יוצאת אלא עד שהוא מסיים לומר את תיבת "אחד". כיוון שרבי עקיבא עדיין לא סיים לומר "אחד" נפשו עדיין לא יוצאת. רק שרבי עקיבא אומר "אחד" אז נשמתו מסכימה לצאת. רבי עקיבא הוציא את נשמתו מצד עצמו, הוא אומר "אחד" ומאריך אות ד' של אחד, ושם הוא מוציא את נשמתו ומקשר אותה ללמעלה, הוא באותו רגע נוסק למעלה כמו מטוס. כמו מטוס שמתחיל לנוע במהירות ואז מתרומם, כך רבי עקיבא אומר "שמע ישראל" ומתרומם ב"אחד" לשמים. תראו מה זה קריאת שמע של רבי עקיבא. אנשים מעם ישראל קראו קריאת שמע בזמנים של המצבים הכי קשים. ואני מדבר על קריאת שמע לקרוא, שזה כיף. ומי שלא קורא אותה... היו דברים כאלה של צער גוף, ולא רק רבי עקיבא אלא אפילו בדורות אחרונים, בתוך צער קראו קריאת שמע. אני קורא סיפורים על השואה, זה יאומן שבכאלה סכנות ובכזה פחד, לקרוא קריאת שמע תמיד. בקור מקפיא של עשרים מעלות מינוס שאי אפשר בכלל לחשוב לצאת החוצה, סיפר אחד שעשו סוכה בסיביר והיה קופאת, והיה צריך לקחת משקה חריף ובמשך כמה שעות לעשות עיסוי שהתפעול של היד או הרגל תחזור למקומה. אתה קולט איזה קור סיביר כזה, שצריך לעשות לאדם כזה עיסוי שעות עם משקה חריף מחמם, רק בשביל שהיד שלו תצא מהקיפאון. זה קיפאון כזה שהדם פשוט לא זורם, ואני לא רוצה לומר מה קורה שהדם לא זורם... אתה מסוגל לשבת במצב כזה בסוכה? איך אפשר לשבת בסוכה במצב כזה? הרי זה לא ניתן, הדם קופא, בביולוגיה זה לא ניתן, וגדולי ישראל ואפילו לא גדולי ישראל עשו את זה. היום יש כאלה שעושים הכל שדווקא לא יעשו, לעומת כל אלה שמסרו את נפשם, שאם נתחיל לספר עליהם יכלה הזמן והם לא יכלו, כולנו יודעים את הסיפורים האלו... גם מצבים שהיו דברים שהם לא חובה כל כך, מצוות שהם גם לא חובה כל כך, היו מוסרים את נפשם, ויש סיפורים אין סוף על זה. כתוב שאליהו הנביא כותב את זכויותיהם של ישראל בכל מוצאי שבת. הוא כותב שכל מי ששומר שבת יותר בצער, יש לו זכות יותר גדולה. אנשים עשו מצוות כאלה בצער, בחוץ לארץ, בסיביר, בשואה, אני קורא על זה. אחד מהסיפורים זה על שלמה זליחובסקי שהוא שירת וחויב לעבוד בשבת, והוא אמר להם אני לא יוצא לעבוד בשבת ויהי מה, תעשה לי מה שאתה רוצה. מיד אמרו לו 'אתה עולה על הגרדום היום', והוא משיב ואומר 'אני לא יוצא לעבוד בשבת'. וכך היה שגזרו עליו במנחת שבת, ומעידים עליו שהוא התנהג במנחת שבת ממש כיום הכיפורים, וקרא קריאת שמע כמו ביום כיפור וקידש את ה', אני לא יכול לספר איך הוא קידש את ה' שם.... וכך הוא נתלה בגלל שהוא לא עבד בשבת עם קריאת שמע. וגם לפני כן הוא קידש מאוד את ה' איך שהוא הלך להרגישה לו, זה ממש נוגע ללב לקרוא את זה, איך שהוא התבטא קודם, איך שהוא צחק על הגרמני, ואיך שהוא עשה יום כיפור. יהי רצון שכל מה שהזכרנו עכשיו יהיה להצלחת עם ישראל (צילום: נ. כהן)