חיתוך משקל בעולם הקרבות скачать в хорошем качестве

חיתוך משקל בעולם הקרבות

לא מזמן ראינו את קמרון סמות'רמן, לוחם ה-UFC, נשקל לפני קרב ומיד לאחר מכן מתמוטט על הבמה. מיד ניגשו אליו אנשים טיפלו בו וכמובן שהקרב שלו בוטל. לאחר המקרה הועלתה ביקורת חוזרת על השיטה של ירידה במשקל לפני תחרות- "חיתוך" המשקל. המקרה הזה הוא לא פאשלה נקודתית אלא סימפטום של תרבות שלמה של לוחמים שעושים מעשים קיצוניים כדי להגיע למשקל יעד 24–36 שעות לפני קרב ויכולים לשלם על זה ביוקר. אז בואו נבין למה בכלל עושים את זה, איך עושים את זה, כמה זה מסוכן ואיך אפשר למנוע את זה. התחלנו. ונתחיל בלמה הם עושים את זה בכלל? הסיבה הראשונה היא שיותר משקל נותן ללוחם יתרון גודל וכוח. בקרב של דקות ספורות, הפרש קטן במסה שמתבטא בעוצמה יכול להרגיש משמעותי. לכן, אם אתה יכול לשקול 70 ביום ראשוו, ולהתייצב לקרב במשקל 75 ק"ג ביום שני, זה מייצר תחושה שאתה גדול יותר מהקטגוריה. יתרון פיזי ומנטלי. הסיבה השנייה היא תמריץ מובנה של השיטה. כשיש שקילה יום לפני, נוצרת מין "תחנת מעבר" שכזאת בה יש חלון בו אפשר לעבור תהליך מזורז של ירידה במשקל כדי לעבור את השקילה ואז לחזור למשקל האמיתי. השיטה עצמה מזמינה את המניפולציה הזאת. הסיבה השלישית, או יותר נכון המנהג, נובע מלחץ תרבותי. בענפים האלה, “לעשות משקל” נתפס כטקס מעבר: מי שלא חותך מרגיש פראייר. זה לחץ חברתי אמיתי וחלק מתרבות הקרבות. בנוסף, אם אתה לא חותך וברור לך שהיריב שלך חותך, אתה נכנס לזירה במינוס עוד לפני שהתחלת את הקרב. אז איך עושים חיתוך- Weight Cut? דבר ראשון, כדי להבין את הפיזיולוגיה צריך להבין שירידה אמיתית במשקל היא תהליך ארוך שנוצר מגרעון קלורי. כלומר להכניס באכילה פחות קלוריות משאתה מוציא, ביום יום. אבל כאן זה לא רלוונטי. תהליך הקאטינג הוא מניפולציה סביב איבוד נוזלים, מלחים, גליקוגן ותכולת מערכת העיכול. בפועל מה זה אומר? הורדת משקל ע"י הזעת מרובה דרך חליפות הזעה, חום והגבלת השתייה. הפחתה בנתרן ע"י הפסקת אכילת מלח ומאכלים המכילים נתרן, כנ"ל עם פחמימות. הפחמימות מורידות את רמת הגליקוגן בגוף וכל גרם גליקוגן מחזיק 3-4 גרם מים. במקרים קיצוניים שמענו על לוחמים שאפילו עשו חוקן לנקות את תכולת המעיים כדי להוריד עוד כמה עשרות עד מאות גרמים. בסופו של דבר הסכנה היא שכאשר משיגים את הירידה דרך התייבשות אתה לא רק שוקל פחות אלא אתה גם פחות יציב ביולוגית. התייבשות בקאטינג מלווה בהיפוולמיה (כלומר ירידה בנפח הדם) שרובו מים וזה בא עם עלייה באוסמולריות, כלומר שהדם נעשה סמיך יותר. בפועל זה מקשה על פעולת הלב, מפחית את כמות הדם המגיעה למוח, מפחית את כמות החמצן המגיע לשרירים, פוגע ביכולת הגוף לשמירה על טמפרטורה ומעלה את הסיכוי לקרישי דם. אבל אולי הנפגע העיקרי היא מערכת השתן והכליות. בהתייבשות הכליות מקבלות פחות דם ובגלל זה פחות חמצן, בנוסף מצטבר קריאטינין ואוריאה בכליות מה שיכול לגרום בטווח הקצר לכשל כלייתי ובטווח הארוך לנזק כרוני בכליות. קאטינג לא פוגע במערכת אחת אלא הוא מפיל את כל המערכות יחד, והכליות משלמות ראשונות. אגב, מיד אחרי השקילה הלוחמים מחזירים את מאגרי הנוזלים, מלחים והפחמימות, אך תהליך ההחלמה ארוך יותר מהזמן עד הקרב והרבה לוחמים לא מגיעים ב-100% כשירות לקרב. אז כמה זה מסוכן? מאוד. אפילו יש היסטוריה של מקרי מוות. ב-2013 לאנדרו “פייאחו” סוזה, לוחם ברזילאי, מת בזמן ניסיון קאטינג שעות ספורות לפני השקילה. אז למה זה ממשיך לקרות? כי זה משחק שבו יתרון המשקל משמעותי, הנזק המצטבר הוא לרוב עתידי ולכן קל להתעלם. בנוסף יש הרבה הצלחות של חותכים שיצאו ללא פגיעה נראית לעין. אז איך מפסיקים את זה? או לפחות מפחיתים את התופעה- 4 צעדים: 1) שקילה שניה. בדיקות משקל שניה שעות לפני הקרב והגבלת ההפרש בין השקילות. עצם הידיעה שתהיה שקילה שנייה משנה התנהגות. 2) בדיקות הידרציה. ב-ONE Championship (אליפות mma באסיה) יש מדיניות שמשלבת בדיקת הידרציה ושקילה. אם לא עוברים את בדיקת ההידרציה לא נשקלים בכלל ונפסלים מיידית. 3) יותר קטגוריות משקל. כשיש מרווחים גדולים בין קטגוריות, התמריץ לחתוך יותר עולה, אבל יותר קטגוריות יכולות להקטין את הצורך “לקפוץ מדרגה”. 4) חינוך הבעיה היא לא רק היתרונות של השיטה אלא חוסר הבנה של מה זה עושה לגוף. ברגע שמכניסים ידע נרחב לספורטאים, יכול להיות שזה יעזור. בשורה התחתונה Weight Cutting הוא ניסיון מסוכן לנצח את המערכת בעזרת מניפולציה של ביולגיית הגוף והיתרונות לא שווים את החסרונות והסיכונים. שמרו על עצמכם. אני מרצה בתחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com