ישראל, יוון וקפריסין: ציר יציבות מול השאיפות ההגמוניות של טורקיה | פרופ' קובי מיכאל בכאן רשת ב' скачать в хорошем качестве

ישראל, יוון וקפריסין: ציר יציבות מול השאיפות ההגמוניות של טורקיה | פרופ' קובי מיכאל בכאן רשת ב'

פרופ' קובי מיכאל: הפסגה בירושלים של ישראל, קפריסין ויוון נועדה לבסס ברית טרילטרלית במזרח התיכון, סביב אינטרסים משותפים של אנרגיה וביטחון, ולשגר איתות ברור לטורקיה על ניסיון לבלום את השאיפות ההגמוניות שלה באזור. פרופ' מיכאל מתאר תהליכי שיתוף פעולה מתקדמים: חיבור גז וחשמל בין ישראל לאירופה דרך יוון וקפריסין, רכש מערכות הגנה אווירית ישראליות, אימונים ותמרונים משותפים והקמת כוח משימה משותף של כ־2,500 חיילים לשם הגנה, לא התערבות. ארכיטקטורה אזורית רחבה פרופ' מיכאל מציע "היפוך כיוון": לבנות את הארכיטקטורה האזורית החדשה מהאגן המזרחי של הים התיכון, דרך חיבור ישראל–כפריסין–יוון לפרויקט איימק (המסילה/ציר התחבורתי והכלכלי מהודו לאירופה), ורק אחר כך לשלב לבנון וסוריה ואולי בעתיד את סעודיה, בלי לכפות מיד נורמליזציה גלויה עם ישראל. הוא מזהיר שהעמקת המעורבות הטורקית בעזה (צבאית, מדינית וכלכלית) נותנת לה דריסת רגל בים התיכון ופוגעת ישירות באינטרסים של ישראל, יוון וכפריסין, ולכן צפויה התנגשות מסוימת עם ממשל טראמפ שרואה בטורקיה ובקטר שחקנים מרכזיים. קפריסין–ישראל: מהשטח וההיסטוריה פרופ' מיכאל מתאר יחסים חמים ברמת "עם לעם": הציבור בקפריסין ברובו אוהד את ישראל, יש נוכחות גדולה של חברות ויחידים ישראלים, וישראל היא המדינה השנייה בגודל תייריה באי אחרי בריטניה. לצד זאת הוא מזכיר קולות אנטי־ישראליים בולטים במיוחד ממפלגה קומוניסטית מקומית שמפיצה קונספירציות על "כיבוש קפריסין" בידי ישראלים, אך מדגיש שמדובר ברעש פוליטי ולא בעמדת הרוב. בחלק ההיסטורי הוא מזכיר את הקהילה היהודית המשגשגת שהייתה בקפריסין בימי הורדוס ושנרצחה לאחר מרד גדול ברומאים, ואת האיסור רב־שנים על יהודים להיכנס לאי - בניגוד למצב היום שבו קפריסין זקוקה לשותפות עם ישראל בתחומי כלכלה, אנרגיה וביטחון מול האיום הטורקי. 23.12.25