"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה" скачать в хорошем качестве

"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה"

"אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה" מי שזכה לראות את זקני עדתנו הקדושה, עדת תימן המעטירה, בהיכנסם אל בית הכנסת – לא יחפש עוד פירושים למילה "יראה". הם לא נזקקו לקולות וברקים. הדרת פניהם, והשתיקה הרועמת שאפפה אותם, היוו שיעור חי במושג "מקדש מעט". בדור ההוא, ידעו אבותינו כי בבית ה' – הלב מדבר, והפה דומם. היה להם, לאותם ישישים שספוגים היו בתורה וביראת שמיים טהורה, "דיבור שבשתיקה". מבט אחד מעיניהם הטהורות, מבט שכולו אהבת ישראל המהולה בחרדת הקודש, היה חזק יותר מכל דרשה. המבט הזה אמר: "דע לפני מי אתה עומד". הוא יישר את ההדורים, השקיט את הרעשים, והחזיר את השכינה למקומה. היום, כשאנו עומדים בבתי כנסיות מפוארים, הלב נצבט בגעגוע לאותה פשטות קדושה, לאותה דממה דקה שזעקה את כבוד בית הכנסת. יהי רצון שיעלה בידינו, וביד הדור הצעיר והיקר שלנו, לקיים בעצמנו "מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן". שנזכה לקחת מעט מאותו מוסר השכל, מאותה יראת רוממות, ונחזיר עטרה ליושנה – שיהיו בתי כנסיותינו מקום של השראת שכינה, כפי שראינו אצל אבותינו. אנו תפילה ותקווה, שרוח טהרה זו לא תאבד מן העולם. להביט אל הדור הקודם לא רק בערגה, אלא מתוך רצון ללמוד וליישם.