קיפוד скачать в хорошем качестве

קיפוד

גודלם של הקיפודיים נע בין גדלו של עכבר לגודלה של ארנבת קטנה. לבני המשפחה עיניים ואוזניים בינוניות בגודלן. השיניים הקדמיות גדולות במספר מינים, אך לא בדומה לחדפיים. למיני הקיפודיים האמיתיים קוצים חדים, ולחלקם יכולת "התכדררות" בשעת סכנה, המגנה על החלקים הפגיעים בגופם. קיפודיים אלו יכולים "להתכדר" הודות לשריר טבעתי שעוטף את גופם ומגמיש אותו. הוולדות נולדים עם קוצים רכים בצבע לבן וללא יכולת ראייה. בגיל שבועיים הקיפוד הצעיר מתחיל לראות, ובגיל חודש וחצי מפתח קוצים קשיחים. הקיפודים השעירים הם חסרי קוצים, אך בשעת סכנה מדיפים ריח חזק ומרתיע. הקיפודיים חיים תחת בולי עץ או במאורות שהם חופרים בעצמם. הם ניזונים ממגוון רחב של מזונות, הכולל חסרי חוליות, זוחלים, פגרים, שורשים ופירות. הקיפודיים חסינים לרעלנים שונים הקיימים בטבע, ביניהם ארס נחשים. הקיפודיים האמיתיים פעילים רק בשעות הלילה, מספר מינים מקיימים תרדמת חורף. הם הטרותרמיים, כלומר מורידים את טמפרטורת גופם בשעת מנוחה, אך בעיקרון הם בעלי דם חם. הקיפודיים השעירים פעילים אף בשעות היום. הקיפודיים מנהלים את חייהם על פני האדמה, אך ניתן לראותם מטפסים ושוחים בהצלחה יתרה. הקיפודיים מסוגלים להתרבות פעמיים בשנה (שתי עונות רבייה). במרבית המינים, זהו הזמן היחיד בו הפריטים המבוגרים מנהלים התנהגות חברותית, כאשר ביתר הזמן הם יצורים סוליטריים. תוחלת חייו של קיפוד בטבע היא כשנתיים ובשבי כשש שנים בממוצע (שכן אז הוא מוגן מפני סכנות שונות). מבין היונקים החיים בימינו, בני משפחה זו הם הדומים ביותר ליונקים הקדומים. מאובנים של משפחה זו מוכרים רק החל מתקופת האאוקן, בעוד שאבותיהם הקדמונים אוכלי החרקים "Adapisoricidae" ידועים מתקופת הקרטיקון. האמפכינוס היה מראשוני הקיפודים של הקנוזואיקון. בישראל נפוצים המינים: קיפוד חולות מצוי, קיפוד מדבר וקיפוד מצוי.