נמל יפו והכלכלה הערבית בפלשתינה-א"י (רועי מרום) - כנס יפו 2020 скачать в хорошем качестве

נמל יפו והכלכלה הערבית בפלשתינה-א"י (רועי מרום) - כנס יפו 2020

יפו לאורך ימים: כנס יפו 2020 מושב רביעי: נמל יפו: עם המפרש לים נמל יפו והכלכלה הערבית בפלשתינה-א"י רועי מרום, אוניברסיטת חיפה נמל יפו (בערבית: מִינַאא' יַאפַא) מילא תפקיד מכונן בצמיחתה הפיזית, הדמוגרפית והכלכלית של העיר יפו בעת החדשה. דרך הנמל הובאו לעיר המתפתחת חומרי הבנייה כמו שיש, אבני בנייה, וחומרי מליטה שבנו את בתי העיר וחומותיה. עם צמיחתה של הכלכלה העולמית במאות הי"ז–הי"ח לסה"נ הפך נמל יפו לציר מרכזי, ובו עברו אנשים, סחורות ורעיונות באגן הים התיכון. לנמל יפו הגיעו מוצרים של תרבות חומרית מאירופה, המזרח הערבי (אל-משרק), אנטוליה, הבלקן, מצרים וצפון אפריקה בחסות ה"שלום העות'מאני" (Pax Ottomana), והוא היה נקודת היצוא הראשית לגידולי יצוא, כגון תפוזי Jaffa שבהם נתפרסמה העיר. במאה הי"ט לסה"נ נמל יפו שימש גם שער לארץ ישראל ודרכו נכנסו אליה עולי רגל ומהגרים. עקב חשיבותו הרבה בדרכי התחבורה, היה נמל יפו לאחד מייצוגיה החזותיים המוכרים ביותר של הארץ, והוא זכה להנצחה רבה בציורים, בתצלומים ובכתבי יד של נוסעים ומקומיים. הרצאה זו תציג את נמל יפו כמרחב חברתי, ובו שילוב של תשתית פיזית ושל הסדרים מנהליים, כלכליים וחברתיים משתנים. ההרצאה תפתח בסקירת מאפייניו של הנמל בשלהי התקופה העות'מאנית, ולאחר מכן יתמקד הדיון ביחסי הגומלין שנרקמו בינו לבין הכלכלה הערבית תחת המנדט הבריטי בפלשתינה בשנים 1918–1948. הנושאים שיידונו הם: • המבנה החברתי של הנמל, ובו חלוקה היררכית ומקצועית למנהלי עבודה (רֻאַ'סַא'), ימאים ועובדי-נמל (בַחְרִיֶּה) ודייגים (צַיַּאדִין). • מערך התובלה שקישר בין עיר הנמל לעורף היישובי שלה ולפנים הארץ — בים על סירות קטנות מסוג "פלוקה", וביבשה על גמלים, רכבות משא ומשאיות. • הרשתות המסחריות שהוציאו לפועל דרך הנמל החלפת סחורות, כגון רעפי מרסיי, מלט, מוטות פלדה, לוחות פח, מוצרי קרמיקה, מיכון חקלאי ויבולים. רועי מרום עמית עזריאלי לתואר שלישי בחוג ללימודי המזרח התיכון והאסלאם באוניברסיטת חיפה. מחקרו של מרום, בהנחיית פרופסור מחמוד יזבק ודוקטור עידו שחר, עוסק בתולדות ההתיישבות הערבית המתרחבת במישור החוף ובמערב השומרון בשלהי התקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.