У нас вы можете посмотреть бесплатно קידושי טעות - הרב שי כהן שאולי или скачать в максимальном доступном качестве, видео которое было загружено на ютуб. Для загрузки выберите вариант из формы ниже:
Если кнопки скачивания не
загрузились
НАЖМИТЕ ЗДЕСЬ или обновите страницу
Если возникают проблемы со скачиванием видео, пожалуйста напишите в поддержку по адресу внизу
страницы.
Спасибо за использование сервиса ClipSaver.ru
1) תלמוד בבלי מסכת כתובות דף עג עמוד ב קידשה בטעות, ופחות משוה פרוטה, וכן קטן שקידש, אף על פי ששלח סבלונות לאחר מיכן - אינה מקודשת, שמחמת קדושין הראשונים שלח, ואם בעלו - קנו; ר' שמעון בן יהודה משום ר' ישמעאל אמר: אם בעלו - לא קנו. רש"י קטן - אין קדושיו כלום דלאו בר קיחה הוא כי יקח איש כתיב. אף על פי ששלח סבלונות - אכולה קאי. סבלונות - מגדנות שהחתן שולח לארוסתו. אינה מקודשת - ואף על פי ששלח משהגדיל ולא אמרי' ניהוי סבלונות קידושין לפי שמחמת קידושין הראשונים שלח לשם סבלונות ולא לשם קידושין. 2) שו"ת רש"י סימן קצז ובא מעשה לפני רש"י: באחד שקדש ונמצא אחד מעידי הקדושין קרוב או לא היו בקדושין שוה פרוטהא והשיב: אף על פי שצריך לקדש פעם אחרת - אין צריך לא כניסת חופה ולא ברכה אחרת של אירוסין ונישואין. ואף על פי שצריך לקדש פעם אחרת ונמצא שהיתה החופה קודם הקידושין. מה - בכך, הרי קטנה שהשיאוה אחיה ואמה אין הקידושין קידושין עד שיגדלו ויבעלו. ואמרינן בשלהי פרק הכותב קטן שהשיאו אביו כתובתו קיימת, שעל מנת כן קיימה. ואמר רב הונא לא שנו אלא מנה ומאתים כו'. נמצא חופתו קודמת לקדושיו ע"כ. 3) מרדכי מסכת קידושין הגהות מרדכי פרק האיש מקדש רמז תקמה 4) ב"ח אבן העזר סימן סב ס"ק ה ...כתב בתשובות מיימוני סוף הלכות אישות סימן י"ח ומביאו בהגהת מרדכי דקידושין (סימן תקמה) ע"ש תשובת הר"ש משנ"ץ דכשהיו קידושי טעות ונישואי טעות אין צריך לחזור ולברך שנית אלא יקדש שנית בלא ברכה מיהו נראה לשם דדוקא בדאיכא קידושין כל דהו ובנישואין כל דהו אבל היכא דליכא אפילו כל דהו צריך לחזור ולברך ברכת אירוסין ובתשובה הארכתי בס"ד (שו"ת הב"ח החדשות סי' פא): 5) שו"ת מהר"ם מינץ סימן מט (ב) חותם תעודה, יקר כלי חמדה, אהו' מ"ה מהר"ר משה סגל שי'. ע"ד הקידושין ראיתי הדברים והחילוקים שביניהם, אם הטבע' קנו או משכון, וכל אחד עושה סניגור' לדבריו. ולפעד"נ, שאם אין העדים כשרים היודעים וניכר להם כבר קודם הקדושין, שזה הטבעת שקידש בו ממושכן הוא לאב, ואם (נ"ל ואז) החתן היה נאמן בשבועה, לומר לקוח הוא בידי, אבל אם היה ניכר להעדים שהטבעת היה ממושכן כבר, לא היה נאמן לומר לקוח הוא בידי, אפי' בשבועה. ודומה להא דח"ה דרבה בר' שרשום, נפיק עליה קלא דיתמי הוא, אף על גב שהחזיק בה יותר משני חזקה. ואם הטבעת עדיין ממושכן הוא, רבו הדיעות של רבותי' הגאוני', הסמ"ג והרמב"ם ומהר"ם ס"ל דמקודשת בין משכנו בשעת הלוואתו, בין משכנו כו'. וראבי"ה והרבה גאונים, כתבו (דווקא) דהא דבעל חוב קונה משכון איירי דוקא שלא בשעת הלוואה. וקשה לנו להכניס ראשינו בין הרים גדול' בענין קדושין, והאמת הרבה חילוקים כתבת, ודיעות חריפות ובקיאות טעמים מתוקים מדבש. אמנם צריכין אנו עתה לעשות משמרת למשמרת לפי הדור תולדו' הזמן. ואם לסמוך על ביאה לכתחילה, להכניס בלטותה דרב מה לנו ולצרה. ואפשר חשיב לכתחילה בין (צ"ל כיון) שיש לתקן לקדש פעם אחרת, כמו א"צ גבי גט שפי' התו' דחשיב לכתחלה א"צ לחזור וליתן גט. על כן אם דעתך מסכים לדעתי, לאידכי ולאשפי מכל ערעורים, יקדש פעם אחרת ביותר משוה פרוטה, ויברך ז' ברכות ובעשרה. וכן היה מעשה בגליל התחתון, בעודני דר באנדרנך, והיה הישיש מהר"ר אנשל ס"ל מקלוינ' ז"ל למד אצלי. והיה אחד ושמו יוסף שטונץ, שקידש את אשתו בטבע' כסף, והיה מוזהב. וקנו הטבעת שסברו שהוא זהב, ואחרי כן נודע שהיא של כסף. ובא מעשה לפנינו, והיה מהרר"א ס"ל והסכמנו עמו, לחזור ולקדש בעשרה, ולברך ז' ברכות. וכן יש לי תשובה ממהר"ר זלמן רונקי"ל זצ"ל, בכה"ג. והנה מר כתבתי לכ"ת דעתי, מ"מ אתה אב לחכמים, הטוב בעיניך עשה. וקצרתי לכ"ת בראיות, כי לא היה לי שהות עתה, וכתבתי את המחוור לפי עניות דעתי, גם דברתי בענין זה עם הר"ר אליה בעל דבר שי' כאשר יגיד לכ"ת, ושלום מאת אהו' בכל לב, הק' הלוי ציון. 6) שו"ת מהר"י ווייל סימן ז (מהרי"ו) 7) דרכי משה הקצר אבן העזר סימן סו (ח) כתבו הגהות מרדכי דקידושין (דף תרס"ג ע"ג) (סי' תקמה) דאם כתב לה כתובה בקידושי טעות אף על פי שחזר אחר כך וקדשה שנית אפילו הכי כתובה הראשונה קיימת וכן פסק בתשובת מהרי"ו (שו"ת מהר"י ווייל) סימן ז': 8) שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סא סעיף א הגה...אם קידש בטעות, והיו לו נשואין עמה, ואח"כ נודע שהקדושין היו בטעות, אף על פי שחוזר ומקדש אין צריך לברך שנית שבעה ברכות, וסגי ליה בברכות הראשונות... 9) בית שמואל על שולחן ערוך אבן העזר הלכות קידושין סימן סא סעיף א ס"ק ז' א"צ לברך ז' ברכות. כ"כ הג"מ דקדושין ובתשו' מהרי"ו סי' ז' וכ"כ הרמב"ם פ"ו בחופת נדה וע' בד"מ סי' ס"ב והטעם כתבו בהג"מ משום ברכות אין מעכבין וכלה בלא ברכה היינו חופה כמ"ש בת"ה ובסמוך כתבתי לדעת כמה פוסקים ברכות מעכבים אבל בהג"מ קדושין דף תרס"ג כתב טעמים אחרים ותימא על תשובת מהר"מ מינץ סי' מ"ט שפסק דצריך לברך ז' ברכות וע' תשובת מהרי"ו שם כתב דא"צ לכתוב כתובה אחרת - כי כתובה הראשונה קיימת וע' חשו' מיי' סוף ה"א וע' סי' כ"ח וסי' מ"ב וסי' ק"נ, וב"ח בסי' אח"ז כתב היכא דלא היה קידושין כלל - ע"פ הדין אז צריך לברך ז' ברכות וע' ס"ס ס"ח כתבתי בשם תו' אם היה בטעות - צריך לקדשה מחדש: