88: הכוונה טובה - והכעס מושתק | אורין ג'ולי פרק סולו скачать в хорошем качестве

88: הכוונה טובה - והכעס מושתק | אורין ג'ולי פרק סולו

בפרק הזה אני נכנסת לאחד הקונפליקטים הרגשיים הכי מורכבים ועמוקים שיש: המקום שבו יש לנו ״כוונה טובה״, ובכל זאת מישהו נפגע מאיתנו - או שאנחנו נפגעים ממישהו עם ״כוונה טובה״. איך זה יכול להתקיים ביחד? איך אפשר לכעוס כשיש כוונה טובה? ואיך הכעס שלנו הפך עם השנים למשהו שאסור להרגיש? מה קורה לכעס שלא מבוטא החוצה - ומנגד מה קורה לכעס שמבוטא במקום בטוח? אני מדברת על הפיצול הרגשי שנוצר אצל רבים מאיתנו כבר בילדות - כשהועבר אלינו המסר שאם למישהו הייתה כוונה טובה, אין מקום לכעס שלנו. שכעס הוא כפיות טובה, חוסר נאמנות, או סכנה ליחסים. בפרק אני משתפת במקרה שקרה בריטריט שבו הנחתי סדנת ריברסינג, רגע אמיתי ומורכב, שבו כוונה טובה פגשה פגיעה אמיתית - ואיך המפגש הזה חשף לעומק את האופן שבו אנחנו מגיבים, מתגוננים, מתמלאים אשמה, או נעים במהירות לזעם. אני מביאה גם חוויה אישית וכואבת עם שתי חברות טובות שלי, רגע שבו הייתי בטוחה בכוונה שלי - אבל נאלצתי לפגוש את זה שהיא לא מחקה את הפגיעה, וללמוד לשהות בפער בלי לברוח להגנות. אני מדברת על כעס שלא קיבל רשות, ועל מה שקורה לו כשהוא מושתק: איך הוא מתעוות, מתפרץ, הופך לאימפולסיביות או לתוקפנות - ואיך דווקא כעס שמקבל מקום בטוח יכול להתגלות ככאב עמוק, אנושי ומרפא. אני משתפת גם על התפקיד המשמעותי של בן הזוג שלי, שבחר לראות שוב ושוב את הכוונה הטובה שלי - לא כדי לבטל את הרגשות שלו, אלא כדי לאפשר לי לגדול, להירגע, ולהתפתח מתוך קשר. איך נוכחות כזאת יכולה להפוך יחסים למרחב של תיקון ולא לשדה קרב רגשי. זה פרק על כוונה טובה וכעס. על הזכות לכעוס גם כשלא הייתה כוונה לפגוע. על האחריות להחזיק את שני הקצוות בלי לפצל את הלב. ועל האפשרות ללמוד להישאר בקשר - עם עצמנו ועם אחרים - גם כשזה לא מתיישב. אם אהבתם את הפרק אשמח שתשתפו אותו! לינק לאינסטגרם של אור החכמה: https://www.instagram.com/orinjulie.l... לינק לקהילת הווצאפ של אור החכמה: https://chat.whatsapp.com/CHbGIvOXUWe...