בבא בתרא ב ע"א - השותפין скачать в хорошем качестве

בבא בתרא ב ע"א - השותפין

השותפין שרצו לעשות מחיצה – דיני קניינים או נזיקין? א. פרשנות טקסטואלית למשנה למדנו במשנה הראשונה במסכת בבא בתרא: "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע מקום שנהגו לבנות גויל גזית כפיסין לבינים בונים הכל כמנהג המדינה בגויל זה נותן שלשה טפחים וזה נותן שלשה טפחים בגזית זה נותן טפחיים ומחצה וזה נותן טפחיים ומחצה בכפיסין זה נותן טפחיים וזה נותן טפחיים בלבנים זה נותן טפח ומחצה וזה נותן טפח ומחצה לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם" ובגמרא מצינו שתי לישנות בביאור המשנה: על פי הלישנא הראשונה, השותפין שרצו לעשות קיר, בונים את הכותל וכו'. ועיקר החידוש במשנה הוא שמעת שהסכימו לבנות את הקיר ביחד, אף אם לא ציינו בפירוט כי השטח האבנים וכו' יהיו חלוקים בשווה, מכל מקום חולקים אותם בשווה, ואף מחוייבים לבנות את המחיצה על פי מנהג המקום. על פי הלישנא השניה, השותפים שרצו לחלוק את החצר – ואף אם אין בה שיעור ארבע אמות לכל אחד – חולקים אותה, וממילא מתחייבים לבנות קיר באמצע, מחשש היזק ראיה. על פי לישנא זו עיקר החידוש במשנה הוא בחידוש הכפיה על היזק ראיה. והנה, מן הבחינה הטקסטואלית נראה לומר כי מחלוקת הלישנות היא למעשה מחלוקת להיכן לשייך את הפרק הראשון של מסכת בבא בתרא; שכן בתוספתא הוא משתייך לסופה של בבא מציעא, ואילו במשניות הוא כבר נספר במסכת בבא בתרא. וכידוע, חלוקת סדר נזיקין למסכתות היא חלוקה מאוחרת (ראה עבודה זרה ז ע"א – "ורב יוסף? כולה נזיקין חדא מסכת' היא"). וכבר העיר התוספות (ב ע"א ד"ה השותפין) שמשנתנו ממשיכה את המשניות האחרונות של בבא מציעא: "מי שהיה כותלו סמוך לגנת חבירו ונפל... שתי גנות זו על גב זו והירק בינתים..." ואף משנתנו מדברת על דינם של שני שותפים. יתירה מכך, בדיוק כמו במשנה האחרונה בבבא מציעא, שעוסקת בשאלה למי שייך הירק הגדל בין הגנות, כך גם משנתנו יכולה להקרא כעוסקת בשאלה למי שייך כותל הנופל בין החצרות. על פי קריאה זו, עיקר ענינה של משנתנו, ואולי של פרקנו, אינו בהלכות נזיקין, אלא בהלכות קניינים והשלכותיהם. לעומת זאת, פרק ב של מסכת בבא בתרא עוסק בנזקים –וסינוף של פרק א אליו יוביל למסקנה כי יש לקרוא את משנתנו לאור שאלת היזק ראיה. חשוב להדגיש, כי ההבחנה שבין שתי קריאות אלו יכולה להיות חשובה בהרבה מאשר השאלה הפרטית, יחסית, האם היזק ראיה חשוב היזק; כיוון שהיא משנה את הבנת כל הדינים המצוינים במשנתנו, ואולי כל הדינים הנאמרים בפרקנו. ב. מקור הדין ונפקא מינות מהו אם כן מקור החיוב לבנות את המחיצה באמצע? אם מדובר בדין מהלכות קניינים, לכאורה אין כאן יותר מאשר הלכות קניין הרגילות – אולי מלוות באומדן הדעת לגבי פרטי ההסכמה שבין השכנים. אם מדובר בדין מהלכות נזיקין, הרי שלפנינו סניף של האיסור להזיק, לגבי מקורו דנו האחרונים הרבה – אולי זהו קל וחומר מהלכות השבת אבידה, ואולי הוא נובע ממצות ואהבת לרעך כמוך, או מחיוב פוזיטיבי לשמור את הממון שלא יזיק. מכל מקום, יסוד האיסור, כאמור, הוא בנזק וממילא בפן האיסורי ולא הקנייני ממוני.