חסידות על פרשת השבוע - וארא - מכת הברד - הרב אלעזר אהרנסון, ישיבת מעלות скачать в хорошем качестве

חסידות על פרשת השבוע - וארא - מכת הברד - הרב אלעזר אהרנסון, ישיבת מעלות

אגרא דכלה שמות פרשת וארא כי בפעם הזאת וכו' אל לבך. אומרו אל לבך, מה שאין כן בכל המכות, נבין הדבר על פי מ"ש לעיל בשם האר"י ז"ל שמכת ברד הכתה לתפארת שבקליפה, והתפארת נקרא לב, ותבין מ"ש אחר כך ואולם בעבור זאת העמדתיך, אומרו ואולם, מה שאין כן בכל המכות, הוא עפ"י מה שאמרו רז"ל [שבת לא ב] שהרשעים לבם בריא להם כאולם ובפתאום יבא אידם, ותראה שבמכת ברד שנגעה עד לבו אמר י"י הצדיק ואני ועמי הרשעים, שמחזיקים את לבם כאולם, ותדע שאמר ואולם וכו' בעבור הראותך את כחי, כח נקרא החסד כמד"א [להלן טו ו] ימינך ד' נאדרי בכח, והנה במכה ברד שנגעה עד לבו שהיה בריא אולם, היה על ידי החסד דמלכות דקדושה כמ"ש לעיל, והבן. באר מים חיים שמות פרשת בא למען רבות מופתי וגו'. על פי אשר כתבנו למעלה בפרשת וארא, בשלושה פעמים למען תדע שאמר משה לפרעה, והוא שהקב"ה הרבה והגדיל מופתיו במצרים מעט מעט בבחינת מוחין דעיבור ויניקה וגדלות לפי ערך התנהגות עם בני ישראל אז שזה היה להם התחלה ראשונה להכנס בעבודת ה' אלהיהם ולהאמין בו כי תחילה לא שמעו אל משה מקצר רוח ואמרו חז"ל (שמות רבה ו', ה') שהיה קשה להם לפרוש מעבודה זרה. ואחר זה התחילו ליכנס מעט מעט בעבודה, וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי והיו תחילה בבחינת מוחין דעיבור שהוא השכל היותר קטן ואחר כך בבחינת היניקה שהוא התחלת התפשטות האברים והתחלת הדיבור וההילוך מעט, ואחר כך בבחינת מוחין דגדלות שהוא השכל השלם הנאה ויפה. וכן התנהג הקדוש ברוך הוא בהפלאות מכותיו שלא היה יכול להפליא כי אם לפי ערך בחינת דרגות בני ישראל בהילוכם לפני ה', כי במדה שאדם מודד בה מודדין לו כמאמר חז"ל (סוטה ח' ב) ופועל אדם ישלם לו. ועל כן תחילת המופתים היו בבחינת הקטנות למאוד עד שאפילו תינוקות של ד' וה' שנים קרא פרעה ועשו כן בכשפיהם, וגם אשתו עשתה כן כמאמר חז"ל (שמות רבה ט', ו') ובאותו שעה התחיל משחק עליהם ומקרקר אחריהם כמו שאיתא שם. ולכאורה ודאי נפלא למה יצוה ה' לעשות מופתים בארץ מצרים דבר שתינוקות של בית רבן שם יודעין אותו ואך כי לא היה יכול לעשות כי אם לערך בני ישראל שהיו קטנים מאוד בעבודתם בבחינת העיבור ג' כלול גו ג'. ואחר כך באו ישראל לבחינה גדולה מזו בבחינת היניקה והתחילו המכות להתגדל בקצת עד שאמרו לו חכמיו אצבע אלהים הוא וכו' ואך הוא עדיין לא האמין להם כי היה סבור שמשה יותר חכם בחכמה זו ויכול מה שאין הם יכולין אבל הכל לא מה' הוא, עד אחר כך שבאו ישראל לבחינת מוחין דגדלות וידעו את ה' בתכלית הידיעה ואז התחילו המכות בבחינת הוי"ה המהוה בשידוד כל מערכות השמים וכוכביהם ובהתגלות לעין כל, עד שאמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים וזה היה במכת ברד שהיה נס בתוך נס כאשר כתבנו למעלה שברד מים הוא ואש מתלקחת בתוך הברד, ולעשות רצון קונם עשו שלום ביניהם כמאמר חז"ל (שמות רבה י"ב, ד') ועוד נס אחד שהיה שם עיין שם וראו בבירור כי מעשה ה' הוא, והכל כי כבר התחיל לבוא בהתגלות בבחינת מוחין דגדלות בשם הוי"ה לבד, והגדיל ה' נפלאותיו בבחינת הגדלות עד אשר הכהו במכת בכורות שהוא קשה מכל המכות (כמו שכתב ברש"י פסוק (שמות ד', כ"ג) הנה אנכי הורג את בנך וגו') כי הכה המכה בשלוש ראשונות דדוכרא דקליפה כמו שמובא בכתבי האר"י ז"ל אשר בכור הוא בינה כתר ראשית חכמה ואז נתעלה ונתגדל ונתפאר ונתרומם שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בכל העולמות העליונים ותחתונים בהראותו אשר מלכותו בכל משלה ואין בלתו אפס זולתו, וכל הגויים וחיותם מעמקי הקליפות ושריהם אשר מלמעלה ומזלות השמים וכל אלהי העמים הם שורש הקליפות החזקות שהגוים בוטחים בהם, כולם כאין נגדו כאפס ותהו נחשבו לו הן איים כדק יטול.