צללי הבדידות - סיפורו של איתן - פרק ראשון скачать в хорошем качестве

צללי הבדידות - סיפורו של איתן - פרק ראשון

​‪@TINY11968‬ #alternativerock #60s #music60s #rock לאחרונה אנחנו שומעים על מקרים רבים של חרם חברתי בקרב ילדים ובני נוער, שחווים חרם חברתי מצד חבריהם. הרבה מהילדים האלה לצערי מתאבדים בגלל החרם החברתי שהם חווים. אני רוצה לספר לכם על איתן, איתן היה ילד קטן שחווה חרם חברתי. הילדים בבית הספר הציקו לו, הרביצו לו, לא הזמינו אותו לשום אירוע, ירקו עליו. הוא עצמו חשב להתאבד כי כבר היה נמאס לו. אבל, בעזרת אימא שלו שכל הזמן תמכה והייתה שם בשבילו, הוא הפך עם השנים לגבר מצליח, מתוך הכאב של החרם הוא הפך להצלחה. תעקבו אחרי הסיפור של איתן ואולי זה יעזור לכל מי שעובר חרם, להבין שמתוך הכאב של החרם אפשר לצאת חזקים, מחוזקים ומוצלחים. צללי הבדידות: סיפורו של איתן פרק ראשון ------------------------------------------------- בכפר קטן ושקט בשולי ההרים, שם הרוח נושבת דרך העצים כמו לחישות סודיות, גדל ילד בשם איתן. הוא היה בן עשר כשהחרם התחיל, אבל הזיכרונות מהילדות המוקדמת שלו היו מלאים באור – ימי משחקים עם חברים בגן, צחוקים רמים במגרש הכדורגל, וחלומות על עתיד גדול. איתן היה ילד רגיש, בעל עיניים חומות גדולות ושיער פרוע, שתמיד חלם להיות ממציא. הוא בנה מכונות קטנות מחלקי מתכת ישנים, כמו רובוטים שזזו בעזרת קפיצים, והיה גאה להראות אותם לכולם. אבל הכל השתנה בכיתה ד'. זה התחיל בגלל טעות קטנה. איתן, שתמיד היה שקט יותר מהאחרים, סיפר בטעות סוד של חברו הטוב, יוני, על כך שיוני פחד מחושך. יוני, מנהיג הכיתה הפופולרי, כעס נורא והחליט להעניש אותו. "איתן בוגד!" לחש יוני לאחרים בהפסקה. "אל תדברו איתו יותר." המילים התפשטו כמו אש בשדה יבש. בהתחלה, זה היה רק התעלמות – אף אחד לא הזמין אותו למשחקים, לא ישב איתו בארוחת צהריים. אבל עד מהרה זה הפך לחרם מלא: צחוקים מאחורי הגב, כינויי גנאי כמו "הבוגד השקט", ואפילו מכות קלות במסדרון. איתן הרגיש את העולם סוגר עליו. בבית, אימו, אישה חזקה שעבדה כמורה, שמה לב לשינוי. "מה קורה, מתוק?" שאלה, אבל איתן רק משך בכתפיים. "שום דבר," מלמל, מפחד שזה יחמיר אם יספר. החרם נמשך שנים. בכיתה ה', איתן ישב לבד בפינה האחורית, צופה בחבריו משחקים. הוא ניסה להתקרב, להציע עזרה בשיעורים, אבל הם דחו אותו. "לך מפה, בוגד!" צעקו. הלילות שלו היו מלאים בבכי שקט מתחת לשמיכה, והימים – בבדידות כואבת. הוא התחיל להתרחק מהלימודים, הציונים ירדו, והמורים חשבו שהוא "עצלן". אבל בתוך תוכו, איתן בנה עולם משלו. הוא קרא ספרים על ממציאים גדולים כמו תומס אדיסון, שגם הוא סבל מקשיים בילדות, והחל לבנות דברים מורכבים יותר – מכונית קטנה על שלט רחוק מחלקי רדיו ישן. "אם הם לא רוצים אותי," חשב, "אני אמצא דרך להיות לבד ועדיין מאושר." בכיתה ז', החרם הגיע לשיא. יוני ואחרים ארגנו "מסיבה לכולם חוץ מאיתן", והוא ראה את התמונות ברשתות החברתיות – כולם צוחקים, אוכלים עוגה, בעוד הוא לבד בבית. זה שבר אותו. הוא סגר את עצמו בחדרו, מסרב לאכול. אימו, שראתה את הכאב, דיברה איתו ארוכות. "איתן, החרם הזה לא מגדיר אותך. אתה חזק יותר מזה. תזכור את סבא שלך – הוא היה ניצול שואה, התגבר על הכל ובנה חיים חדשים." היא עודדה אותו להצטרף למועדון רובוטיקה בבית הספר, מקום שבו ילדים אחרים, "החריגים", התכנסו לבנות דברים. שם, איתן פגש את נועה, ילדה חכמה עם משקפיים עבים, שגם היא סבלה מחרם בגלל שהייתה "חנונית". "אל תקשיב להם," אמרה לו ביום הראשון. "הם פוחדים ממה שהם לא מבינים." הם התחילו לעבוד יחד על פרויקט – רובוט שמנקה פסולת, רעיון של איתן מהספרים שקרא. המועדון הפך למקלט, שם הוא למד שיש אנשים שמעריכים אותו בגלל מי שהוא. המורה, גבר מבוגר בשם מר עמית, ראה את הפוטנציאל. "איתן, יש לך כישרון. אל תיתן לחרם לעצור אותך. השתמש בכאב כדי לבנות משהו גדול." נקודת המפנה הגיעה בתחרות רובוטיקה ארצית. איתן ונועה בנו רובוט מתוחכם שזיהה פסולת ומיין אותה – רעיון יצירתי שהרשים את השופטים. יוני וחבריו צחקו כששמעו, "הבוגד מנסה להיות גיבור?" אבל איתן לא נשבר. הוא עמד על הבמה, לבו הולם, והרובוט עבד ללא דופי. הם זכו במקום ראשון, והתקשורת כתבה עליהם: "ילדים מהכפר הקטן מנצחים בתחרות גדולה." פתאום, החברים הישנים הסתכלו עליו אחרת. יוני ניגש אליו אחרי, "סליחה, איתן. היינו ילדים טיפשים." איתן חייך, "זה בסדר. למדתי ממכם להיות חזק." ההצלחה פתחה דלתות. איתן קיבל מלגה לבית ספר טכנולוגי, שם למד הנדסה. הוא התגבר על החרם על ידי בניית חברויות חדשות, עזרה לאחרים שסבלו כמוהו, והפיכת הכאב ליצירה. בגיל 18, הוא הקים סטארט-אפ קטן שפיתח רובוטים לניקוי סביבתי, שהפך להצלחה עולמית. כיום, בגיל 30, איתן הוא מיליונר, נשוי לנועה, ואב לשני ילדים. הוא מקים קרנות לעזרה לילדים הסובלים מחרם, מרצה בבתי ספר: "החרם הוא צל זמני. האור מגיע כשאתם בונים את עצמכם." סיפורו של איתן מלמד שמהבדידות יכולה לצמוח חוזק, ומכאב – הצלחה. הוא התגבר לא על ידי נקמה, אלא על ידי צמיחה, והפך את הצל של ילדותו לאור של מחר. ----------------------------------------------- המשך הסיפור בתגובה המוצמדת ----------------------------------------------- © כל הזכויות שמורות. שם היצירה: צללי הבדידות - סיפורו של איתן - פרק ראשון שם היוצר: טייני שנה: 2025 אין להעתיק, לשכפל, להפיץ, להציג בפומבי או לעשות כל שימוש מסחרי ביצירה זו או בחלקים ממנה ללא אישור מפורש ובכתב של היוצר. שימוש בלתי מורשה יגרור תביעה משפטית. לבירורים וקבלת אישור שימוש מסחרי, ניתן ליצור קשר [email protected] במייל: או בפלאפון: 058-4420001 מוסיקה: טייני עריכה: טייני כתיבה: טייני להצעות עבודה בתחום המוסיקה וליצירת קשר: אימייל: [email protected] פלאפון: 0584420001