לינדזי וון- גיבורה טראגית скачать в хорошем качестве

לינדזי וון- גיבורה טראגית

גיבורה טראגית הסיפור של לינדזי וון ולמה לא כדאי להתחרות פצוע. אתמול, לינזדי וון, מי שהייתה אמורה לעשות חזרה הירואית בגיל 41, לאחר 5 שנות פרישה וקרע בצולבת רק לפני שבוע, התרסקה בצורה קשה, שברה את הרגל ופונתה במסוק. באנגלית קוראים לזה סיטואצית ,Hero or Zero או להיות גיבור או כישלון ענקי. אז בואו נבין מה קרה שם, למה בכלל היא התחרתה פצועה וכמה זה מסוכן? אבל נתחיל במי זאת בכלל לינדזי וון וון היא אחת האגדות של הסקי האלפיני עם עשרות ניצחונות בגביעים שונים, אליפות העולם בסקי אלפיני, ו-3 מדליות אולימפיות. היא פרשה מהספורט בפברואר 2019 וחזרה 5 שנים לאחר מכן. היא לא עוד ספורטאית שניסתה לחזור אלא אלופה שניסתה לסגור מעגל. עכשיו כדי להבין כמה הסיפור שלה חריג, בואו נבין מה היא עברה בקריירה. ב-2013 באליפות העולם היא קרעה את הצולבת ואת הרצועה הפנימית בברך ימין ובנוסף עבר שבר בטיביאל פלטו, החלק העליון של עצם השוק. ב-2014 עברה עוד מכה חזקה בברך ימין שמנעה ממנה השתתפות באולימפיאדת החורף בסוצ'י. ב-2015 שברה קרסול. ב-2016 שברה את זרוע ימין. ב-2018 קרעה את הרצועה החיצונית בברך, קרעים במניסקוס ועוד שבר בטיביאל פלטו. בינואר 2019 היא עברה סיבוכים בשיקום ופציעה בעצב הפרונאל- פציעה המפריעה לשלוט בתנועת כף הרגל. ואחרי כל זה ועוד 5 שנות פרישה היא חזרה להתחרות ונפצעה רק שבוע וקצת לפני אולימפיאדת החורף בתחרות בשוויץ שם היא קרעה את הרצועה הצולבת ברגל שמאל, קרע במניסקוס ומכה בעצם… בכל זאת היא התחרתה. אז למה בכלל לחזור/להתחרות פצוע? קודם כל, הגיל. וון בת 41 והאולימפיאדה הנוכחית היא לא רק עוד הזדמנות אלא ההזדמנות האחרונה. היא גם ספורטאית בלב ובנשמה והתחרות היא חלק בלתי נפרד ממנה. הסיבה השלישית היא הביטחון שלה. בראיונות סיםרה כי היא מכירה את המסלול הזה ברמת המילימטר והרגישה שהיא יכולה להתמודד עם כל מה שיבוא בדרך. אבל, כאמור הסוף היה פחות אופטימי… אז אחרי שהבנו למה כן היא התמודדה, עכשיו נבין למה זה רעיון רע. נתחיל עם יציבות הברך. הרצועה הצולבת אחראית ליציבות של הברך קדימה ואחורה ובלעדיה הברך יכולה לאבד מהיציבות שלה. בטח שאנחנו רק שבוע מהפציעה והיא לא עברה שיקום מספק. בנוסף, אם נסתכל מקרוב נראה שהיא עם מגן ברך מתחת לטייטס ובקפיצות ניתן לראות שהיא מגנה על ברך שמאל בכך שהיא נחתה על ימין קודם. לספוג את העומס. מאוד יכול להיות שההגנות האלה הקטנות והחוסר ביטחון בברך הפצועה גרמו לה לשינוי מכניקה ובעקבות כך לפציעה. אני לא מבין גדול בסקי אבל נראה שלא הצליחה להוציא מספיק דחיפה מהרגל הפצועה, מה שגרם לה לחוסר יציבות בהתנתקות מהשלג ובהמשך גרם לה לנפילה, אבל אני לגמרי לא בטוח בזה. עוד נקודה חשובה היא שכאב הוא לא מדד אמין ליכולת. אדרנלין, תרופות וזריקות יכולים להוריד כאב אבל לא להחזיר יציבות, כוח ותזמון עצבי. זה אחד הדברים המסוכנים אצל ספורטאים, הם מעריכים מצב לפי איך שהם מרגישים ולא לפי מה שהרקמה באמת מסוגלת לשאת. הדיווח שקיבלנו, מספר שעות אחרי הפציעה זה שהיא שברה את הרגל ועברה ניתוח. זה הכל. לא איפה ברגל, לא איזה סוג שבר או ניתוח. רק זה. בכל מקרה, זה יהיה שיקום של מינימום חצי שנה ומן הסתם אות סיום לקריירה. אז האם זה היה שווה את הסיכון? בדיעבד קל להגיד "לא" אחרי שאנחנו יודעים את התוצאה. אבל אני מנסה להסתכל על הדברים אחרת. אם אני הייתי הפיזיותרפיסט שלה, האם הייתה ממליץ לה להתחרות? מבחינה רפואית, לא. הברך לא יציבה, המוח רוצה להגן על הרגל כמה שיותר והמכניקה משתנה. אני גם מניח שהיו הרבה נוזלים בברך שנשאבו לפני התחרות. אבל, וזה אבל חשוב, היא בבירור מאוד רצתה להתחרות ובסופו של דבר, זאת החלטה שלה (ושל חברת הביטוח). בשורה התחתונה לינדזי וון היא סיפור על מעט חוסר אחריות והמון רצון, תשוקה לספורט ולסגירת מעל הרואית. פשוט לפעמים אנחנו לא מקבלים את הסיפור ההוליוודי הורוד והנוצץ אלא מציאות כואבת. בהצלחה אני מרצה בתחומים שונים, ממניעת פציעות, הכנה לצבא, מנהיגות דרך ספורט ועוד. אם אתם רוצים הרצאה אצלכם בעבודה, בבית ספר או בכל מקום, דברו איתי 0545880006 או במייל yonatankarrie@gmail.com