דף היומי אידיש הרב יונתן מארטאן שליט״א - מסכת מנחות | דף כ' (ח"ב) | הקומץ רבה скачать в хорошем качестве

דף היומי אידיש הרב יונתן מארטאן שליט״א - מסכת מנחות | דף כ' (ח"ב) | הקומץ רבה

שיעור הרה"ג צבי יונתן מארטאן שליט"א שיעור דף היומי בעיון והרחבה בעניינים המוזכרים על הדף כבכל יום ויום, השיעור והתקציר נתנדבו בנדיבת לבו של האי מוקיר תורה רבנן וחכמתן, ה"ה הרבני הנגיד מוה"ר יואל ווערצבערגער הי"ו תקציר השיעור: א). הרש״ש ביאר דהיה יכול להקשות דשנה הכתוב במלח לעכב מדכתיב בהפסוק גופא במלח תמלח, אבל מהגמרא משמע דהיא מב׳ כתובים ממש, וכן פי׳ התויו״ט (פ״ג מ״ב). ב). הראב״ד בתו״כ (דיבורא דנדבה פי״ד) ביאר דעבודת קבלת הדם ואיקרי קרבן היא מהפסוק המקריב את דם השלמים, ורבינו הלל פי׳ דהיא מדכתיב ויקריבו את בני אהרן את הדם אליו. ועיין בשיעור לזבחים דף י״ג דזהו מדרשת ר״ע שאימץ את זה בהכתוב. וכדהבאנו בשיעור לזבחים דף פ״ג ביאר ד״ר נפתלי משל דחז״ל שינו את פשט הכתוב ביחזקאל דאין מקריבין את הדם על המזבח ממש אלא זורקין אותה על דופן המזבח, ולכן לא בעינן אליה עצים. ג). בחידושים המיוחסים להרשב״א נסתפק אי כוונת הש״ס היא דכיון דהלבונה באה עמה בכלי אחד צריך למלוח אותה כמותה, או דכיון דבאה עמה בכלי אחד הוי ממש חלק מן המנחה אשר לכן בעי מליחה כמותה. ד). רש״י פי׳ דאימורי קדשי קדשים בסוגייתן המה הב׳ כבשי עצרת דהמה שלמים הנאכלין רק ליום ולילה. וק״ק דגם התודה נאכל ליום ולילה והוי קדשים קלים? והרמב״ם בהל׳ מעשה הקרבנות (פ״ט ה״ד) דהמה קדשי קדשים מדנאכלין לזכרי כהונה ובקלעים. ועיין בשיעור לזבחים דף נ״ה-נ״ו דאפשר דהמה קדשים קלים שיש להם ״דין״ קדשי קדשים. ה). החזו״א (סימן כ״ח אות ז׳) ביאר דלמסקנת הש״ס הנסכים באים מחמת הדם ויש בהם משום כפרה ושמחה. ונפק״מ דמביאין הנסכים אף אי נאבדו האימורין. והשפת אמת ביאר דאי באין הנסכים מחמת שתיה אז אי נאבדו האימורין אינו מביא הנסכים. וביאר החזו״א דאי בשעת הזריקה היו האימורין לכו״ע בעי נסכים. ו). תוס׳ ביאר דבי איברים ובין דם דומין למנחה רק בחד צד - דם שהוא מתיר ואברים דאחרים באין חובה לה - ולכן הקשה דאפשר שירבה דם ולא האברים לצליחה כמו המנחה. והקשה הגרי״ז דביחזקאל פמ״ג כתיב להדיא דאיברי עולה בעי מלח, ומי קא קשיא ליה להש״ס? ז). כדהבאנו בשיעור לזבחים דף נ״ה-נ״ו דרשי דדם נפסל בשקיעת החמה מדכתיב ביום הקריבו את זבחו. ורש״י ותוס׳ שם הקשו דהא מביום צוותו נפקא דאינו יכול לזרוק ואח״כ כבר יפסל בלינה בעלות השחר? ותי׳ רש״י דלמ״ד דאין לינה בראשו של מזבח איצטריך דאז לא נפסל בלינה ואפ״ה פסול. ור״ת חידש דהפסוק הקדים השקיעה לפסלו. וצ״ע דרש״י כאן אכן הביא הפסוק של ביום צוותו לפסול המנחה בלילה. ח). הא דרבי רבי מתיבת ״קרבן״ קרבן עצים היא דכבר היה מסורת בישראל דמקריבין קרבן עצים כדכתיב בנחמיה (י׳ ל״ה) על קרבן העצים ״ככתוב בתורה״, ואימץ אותה בהפסוק כאן. והדעת מקרא פי׳ דהא דכתיב שם בנחמיה ״ככתוב בתורה״ היא מדכתיב אש תמיד תוקד על המזבח, וחזינן דצריכין עצים להמזבח. והאמוראים הרחיבו את זה דכמו מנחה צריכה קמיצה ועצים עמה (ואפשר דנאמרה בבדיחותא). וביאר התוס׳ דמקשינן אותה למנחה כיון דכתיב גבי קרבן מנחה הנקמצת דלכן בעי קמיצה כמותה, והקמיצה היא דרומית ממנה והשאר היא לעצים על המזבח. וביאר דה״ה לימין וקידוש כלי כמנחה. (ואגב מצינו דמקיימין ביעור חמץ ע״י אכילת האדם בע״פ כיון דהאדם הוא ״עץ״ השדה.) ט). רש״י פי׳ דעצי המערכה אינן מקבלין טומאה מדאורייתא רק מדרבנן. ותוס׳ הקשה דהא דרשה גמורה היא? וביאר דרק עצי חולין אין מקבלין טומאה, והא דדרש הש״ס כאן דעצים אין מקבלין טומאה היינו דבעלמא אינן מקבלין טומאה ולכן אינן דומין למנחה. להשתתף בקבוצת הוואטסאפ של השיעור: https://chat.whatsapp.com/E6TIgvVO3gO...